יום שני, 11 באוקטובר 2010

ללמוד ממש מהתחלה - ככה צריך...

אז נכון שאני כבר מכירה את מכונת התפירה שלי, או יותר נכון - את שלושתן: מרדיקס - בת 70 ויותר, התופרת תפר ישר, קדימה ואחורה, אבל חזקה ומסוגלת להתמודד עם כל עובי בד (אפילו גינס ושתי שכבות עור תפרה בלי בעיות... השניה: בראדר - בת 40 בערך, שכבר יודעת לתפור גם זיגזג ויושבת אחר כבוד ומחכה לתורה בסבלנות והשלישית, רק השבוע חזרה מאיחוד משפחות... בראדר ללא ציון גיל, אם כי נראה שאינה צעירה בהרבה, והיא כבר יכולה לתפור גם רקמה ( רק שחסר לי את הדיקיות התואמות...). למה איחוד משפחות? פשוט, קבלתי אותה יחד עם אחות תאומה, תמורת סכום פעוט והטכנאי שלי התלהב, איחד את שתיהן למכונה שמישה אחת והכניס אותה לתוך קופסת פלסטיק חזקה (הקופסה שווה יותר מהמכונה...).
ובכל זאת, ללמוד מהתחלה לא? זה שם הפוסט...
אז השבוע הצטרפתי (יחד עם חברה) לשתי סדנאות שערכה מירי קוק בבוסתן הגליל. סדנת ריבועי גיין וסדנת הפתעות (כל מפגש - משהו מפתיע). הפעם למדנו להכין נרתיק לכלי התפירה, כולל רקמה אדומה... ומתוך הריבועים - למדנו טכניקה לאפליקציות.
היה נהדר...
ראשית המנחה - מירי, מקסימה וסבלנית, עוברת מאחת לשניה ומסבירה בקול נעים את השלבים, שוב ושוב. מרה דוגמאות של עבודה ומשבחת כל אחת על ההתקדמות.
שניץ - המקום של דבי וברבי מדהים בזכות עצמו, שלל הבדים והיחס האדיב שלהן, קפה ועוגיות - ממש מזמין. בהזדמנות זו גם ראינו את התערוכה בגלריה אושיהן, מה שלא התאפשר לנו בבקור הקודם.
אז בהחלט היה מעניין ומשכיל. ככה בקבוצה קטנה למדתי שתי כניקות שונות איתן אוכל לגוון את העבודות שלי. גם היתה לי הזדמנות לשאול שאלות שמטרידות אותי בנוגע לעבודות שאני מנסה לעשות ולהבהיר לעצמי דברים חשובים.
שווה להרחיק ולנסוע בעבור למידה כזו.
העבודות עדיין בהכנה ועדין לא צלמתי - אז בפעם הבאה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה