סיפור תהליך העבודה של תמונת "כחול לבן"

אני מזמינה אתכם לקרוא ולהגיב על תהליך היצירה המיוחדת שעשיתי. תמונה ב"כחול לבן". בפוסט אני מספרת בגילוי לב על תהליך העבודה הארוך והמיוחד שעברתי. אשמח לתגובותיכם. הפוסט פורסם ב- http://cafe.themarker.com/post/2903966/

T - SHIRT QUILT שמיכת טלאים מחולצות טריקו

כבר מזמן רציתי להכין מן שמיכה טלאים שכזו, יש לי מגירה בה אספתי סמלים מחולצות טריקו שונות והם מחכים בסבלנות ליום בו אתפנה אליהם...
ההזדמנות נקרתה לי לפני חודשיים והמעשה שהיה, כך היה:
חברה פנתה אלי בשאלה אם אני יכולה לעשות אפליקציות מסמלים של חולצות טריקו, "כמובן" אמרתי, אין בעיה... היא ספרה שגיסתה, הגרה באטלנטה, מעוניינת להפתיע את בתה ולהכין עבורה מזכרת משנותיה בצופים. היא אספה את חולצות הטריקו שלה מהמחנות ויש לה שמיכה שעליה היא רוצה להוסיף אותם.
לאחר מספר ימים הגיעו אלי השמיכה והחולצות, מאורגנות בסדר הרצוי וכך זה נראה:

על השמיכה, מתחת לחולצות היו אפליקציות שונות, פרחוניות, בגדלים שונים ומיד ראיתי שזה לא כל כך נכון לעשות זאת כך. חבל היה על השמיכה היפה והטובה וחבל על הרעיון להסתיר את האפליקציות הקיימות. עדיף היה להכין משהו חדש שישמש הן כשמיכה והן כתמונה או שטיח קיר.
בשיחות צ'אט (תודה על האינטרנט...) ושיחות טלפוניות, יצרנו יחד, האם ואני את הגודל, הסדר והצבעים הרצויים לשמיכה ("רקע אדום, כי הצופים הם בלב שלנו...").
במהלך העבודה נעזרתי רבות בסרטונים שונים מהרשת, בעצות ממומחיות פורום תפוז "עבודת טלאים" וגם בחברות. היה לי מאוד חשוב שהשמיכה הזו תהיה "יותר ממושלמת ובכל שלב שלחתי את התמונה המתקבלת לאם שתהיה שותפה ליצירה ותוכל לבקש ולהאיר היבטים שחשובים לה.
השלב הראשון של הגזירה חשוב ביותר. היו סמלים גדולים יותר וכאלו שהיו קטנים, היו סמלים שני צידי החולצה וצבעי החולצות היו לעיתים שקטים ורגועים ולעיתים חזקים ובולטים. הסדר הכרונולוגי של הוצאת החולצות היה מאוד חשוב לאם אך לעיתים יצר התנגשויות בין הצבעים וגם גודל הסמלים היווה בעיה...
הבחירה בין הסמלים וארגון הסדר שלהם ארך לא מעט זמן, אבל בסוף הכל סודר והתחלתי בעבודה.
הקשחתי את החלקים בפליזלין בד, יישרתי את כולם לגודל המתאים והתחלתי לחבר.
לאחר חיבור תשעת הסמלים שנבחרו, החלטנו להוסיף עוד שניים ולהשאיר מקום להוספת אפליקצית שם הבת.
שוב פרמה, סידור מחדש ויש... יש משטח בסיס.
לרקע השמיכה התלבטנו בין כחול (הצבע השולט ברקע החולצות) לבין אדום (הלב, כבר ציינתי...) עליו הוחלט בסוף והתחילה מערכה לחיפוש בד אדום מתאים... מערכה - כי עברתי כמעט בכל החנויות הצפוניות מעפולה ועד קריית שמונה וגם בחנויות אינטרנטיות ורק בפיסות מצאתי את החתיכות האחרונות המתאימות לצבע שרציתי וגם אלו הגיעו בשני משלוחים...
החיפוש ארך שלושה שבועות אבל בהחלט השתלם - הצבע היה מושלם.
חיתוך, תפירה, חיבור שלוש השכבות (באמצע כמובן מילוי כותנה 100%) וזהו, מוכן?
לא ממש...
התמונה הכללית היתה מדהימה אבל צריך היה לשנות את הפונט של האותיות, לאם היתה הצעה ואני  בכיף השתדלתי להתאים את גזירת האותיות מהבד לפונט הרצוי - אחרי עוד מעט זמן התקבלה השמיכה הבאה:

ומקרוב על השם:

מאחורנית הכנתי אוזניים לתלית השמיכה כתמונה ואני מקווה שהבת תאהב את המזכרת המדהימה שהאם הכינה לה משנותיה בצופים.
לי זו היתה חוויה מדהימה ועכשיו אני ניגשת למגירת הסמלים שלי להכין את השמיכה שלנו...
מקווה שאהבתם ומחכה לתגובותיכם
יונה

טכניקת קווילט ליצירת תמונת נוף

כבר כתבתי שנסעתי עד בוסתן הגליל ללמוד טכניקות קווילט מסורתיות אצל מירי קוק, דבי וברבי. לצערי, החנות שם נסגרה וגם הסדנאות... לשמחתי, שמעתי על מיכל דביר, ישראלית שורשית, מרשפים העוסקת בקווילט מזה שנים רבות ומלמדת בסדנאות טכניקות אלו. יחד עם שתי חברות אני נוסעת אליה פעם בחודש ולומדת כל פעם משהו חדש.
הטכניקה עליה אספר הפעם היא תהליך יצירתי מאוד של משטחי בדים מהם בונים אחר כך תמונת נוף.
השלב הראשון הוא בחירת התמונה. זו יכולה להיות תמונה דמיונית , צילום או ציור של צייר מפורסם. בחירת התמונה חיונית בכדי להחליט על גווני המשטחים שנעשה.
אני בחרתי תמונה שראיתי באיזשהו מקום ונחרתה בזיכרוני, ציירתי אותה בקווים כלליים - אראה אותה בהמשך.
עכשיו מגיעים להכנת המשטחים. מכל צבע יש לבחור לפחות שבעה גוונים, רצוי שיהיו כהים ובהירים, חלקים ומקושטים. מכל צבע יש לחתוך רצועה ברוחב של 1.5 אינץ' 3.5 אינץ'  כלומר, הרצועות יכולות להיות זהות או שונות ברוחבן. עכשיו צריך לתפור את הרצועות זו לזו. כדאי שאורך הרצועות יהיה לפחות 80 ס"מ.

לאחר שתפרנו וגיהצנו היטב, נוצרה יריעה שלמה אותה יש לחתוך לחצי.
עכשיו מגיע השלב המסוכן...
יש לשים את שתי היריעות זו על זו כשצד ימין של שתיהן מופנה אחד כלפי השני.
להניח על לוח חיתוך ולחתוך את שתי היריעות יחד בקו אלכסוני, להמשיך בחיתוך האלכסוני במרחק קבוע של 2 אינץ'.

את זוגות הרצועות שנוצרו, תופרים זה לזה. בשלב זה ניתן לשחק בכיוונים ולחבר צבע זהה אחד לשני או להפוך ולחבר ללא סדר את הרצועות.

הנה המשטח שמתקבל.

כך עושים עם שאר הצבעים הנדרשים ויוצרים משטחי צבע עם גוונים שונים.

עכשיו חוזרים לתמונה. מעתיקים אותה ביד חופשית על בריסטול. מחלקים את הבריסטול בקווים ישרים, אופקיים או אלכסוניים. ושוב בתוך החלוקה לקווים נוספים... צריכים להיות כ- 12 חלקים סך הכל.
צובעים את חלקי הבריסטול בצבע השולט באותו החלק, גם אם יש בו צבעים אחרים במקור (זו ההזדמנות להחליט על יצירתיות ולצאת מהתמונה המקורית...). מחזקים גם את קווי המתאר הישרים בשחור. ממספרים את החלקים.

על גבי הבריסטול מניחים נייר פרגמנט באותו הגודל ומעתיקים את קווי המתאר והמספרים.
גוזרים את החלקים של נייר הפרגמנט. (ניתן להדביק אותם על קרטון לחיזוק, אבל לא חובה).
אלו הם הגזרות של התמונה.
מניחים כל גזרה על משטח הבד ממנו רוצים להכין את החלק בתמונה וגוזרים - לא לשכוח להוסיף חצי אינץ מכל צד עבור החיבור בתפירה.

תפירת החלקים נעשית מהאחרון לראשון.

כל הזמן יש לשמור על קווים ישרים לתפירה והחיבור הבאים, כיוון שכאשר נוצרות פינות יותר קשה לחבר...
והנה התמונה הסופית

מקווה שנהניתם - אם כן, ספרו לי והגיבו...
יונה

מוזמנים גם להכנס לדף הפייסבוק שלי ולראות עוד יצירות אומנות רבות :)
דף הפייסבוק

מחזיק מפתחות או קישותיק...

אתמול התחלתי בהפעלת הסדנאות לילדים ונוער בגלריה שלי. את היום פתחתי עם תבל - ילדה בת 9, מקסימה ועדינה שבחרה לעשות מחזיק מפתחות בצורת תות.
התלבטתי, עוד לפני שהתחלתי בסדנאות, אם להכין ערכות מוכנות או לפרוש את החומרים על השולחן לבחירת הילדים והחלטתי בעד פריסת החומרים.
תבל בחרה בד כותנה ורוד עם נקודות להכנת התות ועלה מלבד בצבע סגול. היא מעולם לא אחזה מחט ולא תפרה דבר...
בסיום הפעילות שאלתי אותה: " האם תדעי לעשות עוד תותים בבית?", "כן" היא ענתה ואני בהחלט מקווה שהיא תכין עוד.
הנה תבל בעבודתה:

תבל החליטה להצמיד את מחזיק המפתחות לתיק בית הספר שלה בתור קישוט לתיק - היה כיף לראות את תבל בעבודתה.
גם היום תהיינה סדנאות לילדים - מקווה לזכור לצלם ולהעלות את התמונות.
יונה