ויש עוד שירים רבים המספרים על כך...אבל עד שלא "רואים בעיניים", לא מאמינים...
שנה עברה מאז כתבתי כאן לאחרונה וכל כך הרבה דברים קרו בשנה הזו, לכאורה, שנה שבא היה צריך להיות לי המון זמן לכתיבה, אבל לא... משום מה הייתי כל כך עסוקה - שפשוט הזמן ברח!!!
ובמה?
הרי יצאתי לפנסיה, כל הזמן שבעולם עמד לרשותי... כן, אמנם אני רק בת 51, אך בכל זאת יצאתי לפנסיה. זו היתה החלטה מהירה ובהחלט נכונה עבורי - מיתרי הקול שלא הסכימו לפעול יותר, יצרו את המצב הבלתי אפשרי להמשיך את תפקידי כמחנכת ומורה.
שינוי הוא תמיד מפחיד, אבל אני פתחתי את הדלת ומצאתי עולם ענק שמחכה לי...
ראשית, שינוי ושיפוץ בבית פנימה - חודש של תכנונים ומחשבה וחודשיים של ביצוע, הביאו את הבית (החלק ששופץ לפחות) למקום שבו אני אוהבת מאוד לשהות, מקום של רוגע ושלווה. השיפוץ כולו היה תהליך של זיכוך, תהליך נהדר של התחדשות ויצירה. כל יום קמתי אל תוך ענן האבק בשמחה גדולה ובצפיה להתקדמות היומית - לעיתים היתה מורגשת מאוד ולעיתים קטנה, אבל תמיד היתה הרגשה של אושר ושמחה.
במשך כל הזמן שעבר מאז אוקטובר האחרון אני ממשיכה להוסיף פריטים וחפצים חדשים, משנה את מיקומם של ישנים. זה לא נגמר וזה תמיד מהנה...
גם החצר מתחילה לקבל כיוון חדש, זה הפרוייקט של השנה הזו...
ויש עוד.. אכתוב בהמשך.
