"מעולם לא זרקתי צלחת פריסבי"

קריאת המאמר של גבעון (1996) "איפיון הכלים הפתוחים", הזכירה לי את מהדורת החדשות של אתמול (יום א', 29.3.09). אחת הכתבות דיווחה על אליפות פריסבי העומדת להערך בקרוב. בכתבה הראו את השחקנים - אנשים בוגרים, בעלי מקצועות חופשיים שונים, המשחקים בפריסבי באופנים שונים.
גבעון מדבר על מכשירים המאפשרים למשתמש ליצור מחדש את השימוש במכשיר - הוא מגדיר כלים אלו כ"כלים פתוחים". מעניין לראות את התפתחות השימוש במכשיר והפיכתו לכלי המאפשר יצירת פעילויות נוספות.
בנוסף, מציין גבעון כי כלי אשר אינו מאפשר את הפתיחות היצירתית ותוצריו אינם מספקים את המשתמש, יישלח לתיקון ושיפוץ. בכתבה הראו סוגים שונים של פריסבי המשמשים למטרות שונות ולמשחקים שונים - כלומר, פיתוח הכלי נעשה בהתאם לצרכי המשתמש ורעיונותיו. הכלי המקורי לא סגר את היצירתיות, אלא דווקא אפשר אותה.
כאשר מדובר בכלים הפתוחים, מציין גבעון, איכות המוצר המתהווה בתהליך היצירתי והאיכותי של המשתמש עצמו.
התקלות בכלי חדש - מאפשרת למשתמש לחקור אותו ואת יכולותיו ומרחב הפעולה שהוא מאפשר - ככל שהמשתמש יצירתי ופתוח יותר, פחות מקובע בקיים יוכל לפתח את מרחבי השימוש בכלי.