Farmvill - "אני רוצה להתייעץ איתך..."

ככה שואלת בת של חוואי בנגב את אביה בכתבה הבאה ב-nana10.
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=668396&pid=48&typeid=1
ומה הוא עונה לה?
כן, כדאי...
ובכן, זה בדיוק המקום בו אפשר לעשות מטקוגניציה במשחק הזה - "למה כדאי?"
כל השיקולים, כל האסטרטגיות איך להרוויח עוד כסף, איך לפתח את החווה בכדי לעלות בשלבים ולהתקדם במשחק.
לפני כשבועיים כתבתי כאן על האפשרות לשלב את המשחק בשיעורי המתימטיקה בבית הספר.
אז בואו נחזור לשאלה של הילדה: "האם לשתול אננס?"
ראשית, נתונים בסיסיים: הכנת המשטח ושתילה 15 מטבעות, עלות השתיל 95 מטבעות, קבלת 1 נקודה על השתילה ושתי נקודות על סוג השתיל. הפרי יהיה מוכן לאחר יומיים וייתן רווח של 242 מטבעות.
האם כדאי?
ראשית, ניתן לעשות את החישוב המתימטי הבסיסי בכדי לראות את הרווח הצפוי לשעה (אולי יש צמחים המאפשרים רווח גדול יותר?)
שנית, יש שיקולים נוספים: מצב הנקודות לעליה לשלב הבא, מצב הריבון (פרס עבור גידול סוגי גידולים), נקודת הזמן הבאה שאהיה במשחק (הצמח עלול לנבול אם לא אגיע בזמן) - אם כל אלו יתנו תמונה חיובית - כדאי לשתול אננס, אם לא - כדאי לחפש משהו אחר...
אוקיי, הילדה שתלה אננס ומגיעה לאחר מספר שעות לחווה. היא רואה שהתפתחות האננס נמצאת בשלב של 50% התפתחות - כלומר, היא הגיעה לאחר 24 שעות בדיוק ונשארו לה 24 שעות לחכות למצב של איסוף הפרי - שוב, חישוב מתימטי אינטואיטיבי שניתן להעלותו למודעות שלה באמצעות שיחה פשוטה.
מנסיוני, ילדים אוהבים לשבת יחד ולייעץ אחד לשני לגבי הפעולות שהם עושים - וויגוצקי כתב על תחום ההתפתחות המשוער וציין את התרומה הרבה של קבוצה מעורבת לצורך העניין - הצטרפות של מורה מכוון לקבוצת ילדים העוסקת בעינייני החווה של אחד מהם, יכולה להרחיב את אופן חשיבתו של הילד על הפעולות שהוא עושה, הכדאיות - רווח והפסד, יצירת אסטרטגיות להתקדמות והבנתן וכמובן - עריכת פעולות מתימטיות בע"פ (בכתב, אם צריך) לצורך ההתקדמות.
ערך מוסף נוסף הוא שכל ההוראות כתובות באנגלית, כך גם שמות הפריטים - אז גם המורה לאנגלית יכולה לעשות מטעמים מהחווה...

שנה טובה כבר בפתח

ראש השנה, תש"ע


לכל החברים היקרים.
תהה שנה זו שנה נהדרת,
שנה טובה, מתוקה, שנת שלום ואחווה מיוחדת.
שבה תוכלו לפתח כל תחום, ישן וחדש –
להרחיב ולפתח כישרונות וכשרים באופן מעמיק ממש.
על סביבכם תמצאו תמיכה בכל רגע –
בתוככם תגלו הרבה "כוחות סוס".
אז שיהיה בהצלחה.

מכל הלב
יונה

משחקים ברשת והערך המוסף שלהם - והפעם Farmville

מזמן לא בקרתי בבלוג שלי...
לעיתים, הרגשתי צורך לכתוב, אך היות ועסקתי בעיניינים שונים אחרים, עבר הזמן והנושא כבר לא היה אקטואלי עבורי.
במהלך החודש האחרון הצטרפתי למשחק החווה Farmville בפייסבוק. אולי אכתוב פעם משהו גם על כך, אבל הפעם ברצוני להתייחס למשחקי הרשת המצורפים אליו - ובמיוחד למשחק החווה האמור לעיל. הצטרפתי לאחר שראיתי את בתי משחקת בו וחשבתי לעצמי "למה לא? אנסה, אראה מה יש במשחק והאם יש בו גם ערך מוסף..."
בסיס המשחק פשוט - על המשחק להקים חוה, לגדל בה צמחים שונים, עצים ובעלי חיים וכן, לבנות עליה בניינים ומבנים אחרים.
המשחק מקבל סכום כסף בסיסי ובעזרתו מתחיל את המשחק.
לכאורה פשוט, אך בעיני ממש מרתק.
בכדי לשחק היטב ולהתקדם במשחק, על המשחק להפעיל אסטרטגיות שונות בחישוב הגידולים, זמני הגידול, סוגי הגידול וכד'...
בנוסף, עליו לצרף חברים אל המשחק, היות וצרוף חברים מאפשר התקדמות הן בעזרת קבלת כסף והן באפשרויות המשחק השונות. לשם כך, על החבר להיות חבר בפייסבוק ולהצטרף למשחק וכמובן, לאשר את שכנותו למשחק.
במהלך החודש עקבתי אחר המשתמשים השונים שנמצאים בסביבתי וכן אחרי השכנים שלי. היה מעניין לראות שאחדים, כמוני, היו די צמודים למשחק ושחקו באופן אסטרטגי ואחרים, שחקו בצורה אינטואינטיבית והתמקדו בצורה האסטטית של בניית החווה.
היו גם כאלו שהתחילו את המשחק ולא המשיכו, לעיתים פשוט לא עניין אותם ולעיתים לא הבינו אותו.
לו הייתי מלמדת היום - בוודאי הייתי הופכת את המשחק לחלק מהפעילויות בשעורי (אבל זה ספור אחר...)

אריאלה מהרהרת: דרוש מורה מקוון טוב- התכונות הרצויות הן....

אריאלה מהרהרת: דרוש מורה מקוון טוב- התכונות הרצויות הן....

גוגל עושה "גלים"

יישום חדש של גוגל המאפשר קשר סינכרוני של משה בין דוא"ל לצ'אט, תוך שיתוף בכתיבה עפ"י בחירת הכותב.
ניתן יהיה לשתף בקבצים, סרטים ועוד - זו תהיה סביבה דינמית משותפת.
מעניין לקרוא ולהתרשם.
http://www.eschoolnews.com/news/top-news/index.cfm?i=59086

ppt - לא ממש ייצוגי...

במבזק שהתפרסם לפני יומיים בוואלה, נכתב כי עוזר הרמטכ"ל יוצא למלחמת חורמה בשימוש בפאווארפוינט. לדעתו, השימוש במצגות יוצר מצב של רדידות בדיונים הצבאיים.
איני יודעת על סמך אילו מחקרים הוא מבסס את דעתו זו, אך אין ספק כי אין כל קשר בין דיון שאמור להתפתח בין אנשים מקצועיים לבין שימוש בתוכנה שמטרתה היא הצגת נושא בצורה מקצועית וברורה.
עריכת מצגת הינו השלב האחרון של עבודת חקר מעמיקה ורצינית של המציג עצמו או המרצה והוא אשר אמור להוביל את הדיון בעזרת המצגת לכלל מיצוי המידע הגלום בה.
חבל שחוסר ידיעה של שימוש נכון ומושכל בטכנולוגיה כזו תביא לחזרה אחורנית להרצאה משמימה של הקראת החומר שנאסף, ללא אפשרות עריכתו בצורה מושכלת וחזותית, תוך שימוש בכמה ערוצי קליטה ע"י האנשים המשתתפים - דבר שידוע כי מביא לקליטה טובה הרבה יותר.
אולי כדאי לחשוב דווקא על הכנסת למידה של שימוש מושכל בתוכנות הפתוחות וניצולן באופן הנכון והמיטבי.
בקפטן אינטרנט, אף הרחיבו וספרו שהעוזר החדש של הרמטכ"ל, אינו הראשון שנוקט בגישה כזו... נו טוב מה שהיה לפני 10 שנים בוודאי קצת השתנה, לא?

ירדן, ירמוך, ירקון ו....ירשלם!

ביום רביעי השתתפתי בסיור מעניין ביותר בירושליים. עכשיו אחרי שהשתחררו שרירי רגלי מהירידה והטיפוס במדרגות עיר דוד, אני יכולה להתפנות ולחשוב על המפעל הענק בהבאת המים לירושליים וכיצד אותה תעלה ידועה בשם "תעלת חזקיהו" אינה המפעל הראשון להבאת המים לעיר הנמצאת במקום כל כך גבוה.
משפט אחד של המדריך מלווה אותי מאותו סיור. תמיד מדברים על שמותיה הרבים של ירושליים ומקורותיהם, אך מעולם לא שמעתי את ההקשר הכתוב בכותרת זו. מעניין לשים לב לאותיות המשותפות לכל השנות "יר" וכל שא השמות הם שמות נחלים בארץ!
כלומר ההקשר הינו המים. "יר" - במשמעות של מעיין, מקור מים.
הקשר זה נמצא בחרסים שנמצאו דווקא במצריים בשנים האחרונות. ממצא המעיד על כך שירושליים במקורות קדומים נקראה על שם המעיין הנובע במורדותיה "מעיין שלם".

זה רעיון...: בואו נטרקבק

זה רעיון...: בואו נטרקבק

הבלוג של יעקב: לוגי - בלוגי: קישורים בין בלוג לבלוג

הבלוג של יעקב: לוגי - בלוגי: קישורים בין בלוג לבלוג

קישורים בין בלוג לבלוג

רשומה זו במקורה היא רשומתה של נורית אשר נרשמה בכדי לעודד את הוספת הפונקציה לבלוגים של הקורס שלנו. נורית כתבה:

"רשומה זו היא כדי לבדוק האם ההגדרה שלנו ל- trackback (אשר בשפת BLOGGER נקרא backlink) עובדת.אני מזמינה אתכם לערוך איתי את הבדיקה:

1. כל מי שמעוניין, יכניס בבלוג שלו קישור לפוסט הזה שלי.

2. כאשר אראה את ה- backlink (אם אכן הגדרתי אותו נכון...) אעשה קישור לבלוג שהתקשר אלי, וכך תוכלו גם אתם לראות אם זה עובד וכיצד זה מופיע.

3. אני מזכירה איך אמורים להגידר זאת (לפי הנאמר ב"עזרה" של בלוגר):נכנסים ללשונית הגדרות - שם ללשונית תגובות - מסמנים V ב"הצג" בהגדרה החמישית: "הצג קישור".

4. אני מציעה שבמקביל, לפחות הראשונים גם ייכתבו לי בתגובה, או במייל שהם עשו קישור אצלם, כך שאם הטרקבק לא עובד, נדע שיש בעיה.תודה לכל משתפי הפעולה"

אני מצטרפת לבקשתה.

יונה

יונה

אח פגישה, אח פגישה שכזו...

אח, איזו פגישה...

עוד לא אוכלה במלואה.

אז קודם כל - תודה מקרב לב לכל היוזמים,

לכל מי שטרח ועבד למען ערב כה מדהים.

הגעתי ומיד הכרתי פנים ושמות

ואחרים נבוכתי שלא הצלחתי לזהות.

אך באווירת המקום ומוסיקת הרקע -

נמוגו להן כל השנים לפתע.

נזכרתי בסיפורים, אירועים, בשעות וימים,

מנבכי הזכרון צצו להם פני החברים.

לפגוש את כל המורים הישנים -

כאילו רק אתמול נפרדנו ולא לפני שנים.

אז מה אם מעט משקל על עצמותינו העלינו -

או נוספו קמטים על פנינו...

את זאת בוודאי נראה בתמונות,

וככה זה גם צריך להיות.

זו היתה לי חוויה נהדרת, מדהימה - אין מילים

או איך לומר זאת - ממש פגישה מהסרטים.

אז לכולם, כפי שאמרתי אתמול,

אם תזדמנו לגולן, כל אחד יכול -

לקפוץ לבקר בכל שעה -

לקפה בוודאי וגם לעוגה...

אני כבר למפגש הבא מחכה.

אחרי 32 שנה - פגישת מחזור 1977

עכשיו כל קוראי יודעים בת כמה אני, אבל זה לא משנה, לא לי ולא לבני מחזור 1977 שנפגשים מחר בערב למפגש לרגל יובל לחיינו.
זהו המפגש השני שלנו, הראשון נערך לפני כעשור והשתתפו בו רק חלק מבני המחזור, הפעם אני יודעת שיגיעו הרבה יותר.
ההתרגשות ממש גדולה, אמנם חלק מהחבר'ה אני פוגשת פה ושם, אבל רוב החברים מפוזרים בכל חלקי הארץ וגם בעולם הגדול.
ההתארגנות לקראת המפגש התחילה כבר לפני שנה באיסוף כל כתובות הדוא"ל והדואר, מספרי טלפון וסלולר, קבוצת חברים עשתה עבודה מדהימה והצליחה להגיע לכולם. דבר לא קל גם בימי הרשת של היום...
פתאום התחלתי לקבל דוא"לים מאנשים שלא הייתי איתם בקשר 32 שנה, להתעדכן היכן הם נמצאים ומה הם עושים, מגלה אנשים מחדש...
אני פותחת אלבומים שנשמרו בארון ומנערת את האבק מעל הזכרון - בוודאי השתנו, האם אכיר אותם כיום? האם יכירו אותי?
חבר פתח אתר למחזור - הכניס תמונות ישנות, פתאום גיליתי תמונות מבת המצווה שלי שם, מטיולים משותפים, מחנות, צעדת ירושליים, תמונות כתתיות משנים שונות החל ב-א' וכלה ב- יב'. כל שנות ילדותי וזכרונות רבים עולים בעירבוביה למראם.
המורה זיוה שליוותה אותנו 3 שנים והיינו מגיעים לחצרה לשבת מתחת לעץ הגדול ומכינים את מפגשי הבוקר או מסיבת הבני מצווה. שותים מיץ ואוכלים עוגיות שאמה אפתה. מפגשי הבוקר ושיר בית הספר שמתנגן לו בזמזום, הפעולות בצופים והמחנות, הג'מבורי העולמי (90 שנה חוגגת תנועת הצופים עכשיו), ועוד המון אירועים קטנים וגדולים - מרגשים מאוד מאוד.
מחר המפגש - מחכה לו בקוצר רוח...יונה

"לבלבו אגס וגם תפוח"... - בין העצים, מחשב נישא ברוח!

משחק המילים בו כיניתי את הרשומה אינו מקרי. כבר מזמן רציתי לכתוב על הנושא בו אעסוק ברשומה זו. מזה 25 שנה אני מתגוררת במושב, נוטעת ומגדלת עצי אגס ותפוח ואף קוטפת את הפרי בעונה המתאימה.
הטיפול בעצים אינו כה פשוט. במהלך כל השנה יש לשמור על המטע, לגזום נכון, לעשב, לרסס ולמנוע מחלות ועוד כהנה וכהנה עבודות המשמרות את המטע ומצמיחות אותו.
בעונת הקיץ, אחד הדברים החשובים ביותר הינו דישון והשקיה. בשנים האחרונות לאור הצמצום בכמות המים הניתנת לחקלאות צומצמו גם מנות המים לעץ ויש לוודא בהקפדה את כמות המים המושקית שתספיק לכל העונה ותאפשר לעץ לגדל את פריוץ דומה הדבר להזנה נכונה של האם בעת תקופת ההריון בכדי שהולד ייצא בריא.
וכאן כמובן, נכנסת הטכנולוגיה המתקדמת לתמונה. מחשבי השקיה הותקנו בכל החלקות (הוצאה לא מבוטלת כלל), המחשב מאפשר השקיה מבוקרת עפ"י הנחיות המוזנות אליו וכן גם דישון מבוקר ומתואם.
בעלי, שהתרחק ממחשבי הבית הנמצאים כמעט בכל חדר לא יכול עוד להתחמק מכך ונאלץ ללמוד את הנושא בעל כורחו, קיווה שלפחות קדמה זו תאפשר לו לנוח בנחת בעוד המחשב מתאם את פעולות ההשקיה והדישון ועליו רק לבדוק את מצב המטע ולא לדאוג בנושא זה.
אך לא כך הוא הדבר. דווקא המחשב מערים קשיים ובעיות, עוצר את פעולת ההשקיה למשך שעות ארוכות (עד שמגיע האדם לשחרר את הכפתור...) ויוצר חוסרי מים לעץ.
"המחשב בסדר" טוען איש החברה, הוא מפסיק לעבוד בכל פעם שיש תקלה - אבל הוא לא אשם, זה הלחץ בקו, לעיתים גבוה מידי, לעיתים נמוך מידי... זה הקור שמקפיא את הדשן ועוד כהנה וכהנה סיבות היוצרות מצב אבסורדי של שהיה מיותרת ורבה במטע.
דומה הדבר לאותן תוכנות למידה סגורות שמתוכנתות לתשובה אחת מסויימת ואינן מאפשרות גמישות מחשבתית ותכנון מצבים משתנים. בעלי, שאינו מבין גדול (כבר כתבתי...) אומר ובצדק - "אם הייתי יכול להגיד לו מה לעשות בכל מצב, הכל היה נפתר בלי בעיות..."
נו, אז הינה פריסבי נוסף למתכנתי המחשב להשקיה בחקלאות - פיתוח תוכנה שתאפשר לחקלאי להכניס פנימה אפשרויות ומצבים שונים שעלולים לחבל בהשקיה הטובה.
יש מישהו שמוכן לשבת איתכם ולהגיד מה הוא מצפה מהמחשב הנישא בין עלי המטע...

דילמה ערכית בניהול

במסגרת לימודי בקורס מנהלים, התבקשתי לכתוב על דילמה ערכית של מנהל - דילמה חד צדדית.
דילמה היא בעצם קבלת החלטה במצב של התנגשות בין שניים או יותר ערכים של האדם עצמו. מכאן ניתן להבין שמה שמעמיד אותי אישית בפני דילמה - לא יעמיד אדם אחר במצב כזה, היות והערכים האישיים שלנו שונים אחד מהשני.
ישנם כאלו אשר יעמידו את ערכי היהדות כערכים ראשונים ואחרים את ערכי הדמוקרטיה או כבוד האדם וחירותו. אך אלו קטיגוריות רחבות מאוד ובתוכן ישנם ערכים רבים שגם הם מתנגשים לעיתים זה בזה.
בכדי לחפש דילמה ערכית מצאתי ערכת עזר מעניינת באחד האתרים העוסקים בקואוצ'ינג.
ושם נאמר:
"ערכים לבני-אדם הם כמו שורשים לעצים. ללא שורשים, עצים נופלים ברוחות סער עזות. ללא ערכים, בני-אדם נופלים כשמכים בהם משברי היקום". (קרלוס ריילס).
בנוסף, נותן כותב המאמר אמיר הלמן הצעה לכל אחד - לערוך עם עצמו מפגש קצר ובו לנסות לענות על השאלות הנ"ל:
- מה מעורר בי השראה?
- מה מרגש אותי?
- מה מלהיב אותי?
- מה אני נהנה/ית להעניק לאחר?
- מה אני מבקש/ת לקבל מאחר?
- מה מכעיס אותי?
- מה מערער את בטחוני?
- מה מחזק את בטחוני?
- מה חשוב לי במערכת היחסים עם חברי?
- מה חשוב לי במערכת היחסים עם בן/בת זוגי?
- כלפי מי או כלפי מה אני מרגיש/ה מחויבות בלתי ניתנת לערעור?
- מהו הדבר אשר בלעדיו חיי לא יהיו חיים?
- ערוך/י רשימת מעשים שעשית בימים האחרונים. זהה/י בהם ערך אחד בולט.
ניתן כמובן, להוסיף שאלות נוספות ברוח זו. התשובות לשאלות אלו, יעלו בפני האדם את מערכת הערכים לפיה הוא חי ופועל.
בנוסף, מציע הלמן, "מפגש" נוסף של האדם עם עצמו, לאור התשובות שהוא נתן לשאלות הנ"ל, בו ישאל האדם את עצמו: האם זה האדם לו ייחלתי? או שמא עלי לשנות משהו? לטפח ערך נוסף שחשוב לי? לחדד ערך מסוים? לנסות ולבטל חשיבותו של ערך המכוון את דרכי ואני אינני שלם עמו?
לדעתו: אדם המכיר את מערכת הערכים המכוונת את דרכיו - שולט בחייו, שולט בעתידו, מנהיג את חייו ולא מונהג על ידם.
אני כבר קבעתי עם עצמי מפגש.
יונה

למידה אחרת בדרך אחרת - עוד נדבך על הלוח האינטראקטיבי

כריס בטשר (עפ"י וורבר,ר. 2009) מתאר בספרו על שימוש המורים בלוח האינטראקטיבי. הוא מתאר תהליך הטמעה שאורכו אינו ברור...
אך בהחלט ניתן לראות את השלבים האלו אצל מורים "מתחילים" בשימוש בלוח:
שלב ראשון - עשיית "דברים ישנים בדרכים ישנות".
שלב שני - שימוש בלוח בכדי לעשות "דברים ישנים בדרכים חדשות".
שלב שלישי - שימוש שאפשר לכנות אותו "דברים חדשים בדרכים חדשות".
לאחרונה התבקשתי לצפות בשעור ולערוך לו סטנוגרמה (תיעוד מדוייק של השיעור על כל הנעשה בו) ונכחתי בשעור של חברה בה עשתה שימוש בלוח האינטראקטיבי בכתתה.
לכל הדעות, נוכחות לוח כזה בכתה במשך חודש ימים בלבד, אינה מקנה לו את הוותק הדרוש להגעה לשלב השלישי אבל להפתעתי, השימוש בלוח בהחלט נגע בשלב השני. (המורה הכינה דף מהלך שעור ובו נושא, שלבים ומטרת השעור וכן, שלבה במהלך השעור סרטון עדות מתוך אתר "גלים") דבריה של המורה אף אוששו זאת כאשר אמרה: "פעם היו לי סרטים שהייתי צריכה להביא מהמרפ"ד - היום הכל נגיש לי ומהיר הרבה יותר". על כך הוסיפה המורה ואמרה: "הלוח מאפשר שימוש יותר נכון ומותאם לשיעור, אם בחדר המחשבים היה כל ילד רואה לבד את הסרטון ולא היתה שיחה ושותפות במהלך, הרי עכשיו כולם שותפים לצפיה וניתן לערוך הפסקות ולשוחח על מה שקורה".
בהמשך שיחת המשוב שלנו על השעור, עסקנו גם בעניינים טכניים שאותם הלוח פותר. למשל: כתיבת תוצר משותף מתוצרי עבודת הקבוצות שייערך בבית ויוכל להוות בסיס לשעור הבא, תהליך עריכת טכסט שאותו ניתן להקליט על גבי הלוח ולהקרין שוב בכתה ובבית בכדי לתרגל מיומנות זו ועוד.

the Kindertransport - ילדי רכבת ההצלה

בחודש אוגוסט 1939 הגיע לסיומו מבצע הצלת ילדי יהודים ע"י רכבת ימית שנקראה "קינדרטרנספורט" ונמשך כמעט שנה. במבצע הצלה זה, העבירו האנגלים ע"י אוניות ילדי יהודים מגרמניה הנאצית לאנגליה. באחת האוניות הראשונות יצאה דודתי, אחותו הגדולה של אבי וכאשר שמעה על מבצע איחוד משפחות - הפצירה בהוריה לשלוח אליה את אחיה הקטנים. לאחר הפצרות רבות הם יצאו והפליגו באוניה "וורשבה" - זו היתה האוניה האחרונה שיצאה מגרמניה לאנגליה. אחריה, סגרו הגרמנים את הנמלים ולא איפשרו זאת יותר.
כ-10,000 ילדים ניצלו במבצע זה ואבי היה הקטן שבהם - רק בן 4.5 שנים.
מאז, אוגוסט 1939 לא ראה יותר את הוריו, אשר ניספו בשואה: אימו חיה (יונה)- סבתי, בטרבלינקה ואביו יעקב - סבי, נורה למוות כבן ערובה.
במשך שנים לא ידעתי את הספור במלואו, רק כאשר הגיעו ילדי לגיל מצוות, כתבה לנו אימי את הספור שידעה מפי אבי והשלימה אותו דודתי בתוך ספר הנקרא "גר הייתי בארץ נוכריה" מאת אינגה מ.סדן בהוצאת ספריית בית אל.
ספר שאוגד בתוכו סיפורי חיים של ילדים שנותקו באכזריות ממשפחתם, שגדלו במשפחות זרות - לעיתים נוצריות ואשר לעיתים לא ידעו שהם כלל יהודים.
ילדים שהוריהם ידעו את הצפוי להם וקיוו להציל את ילדיהם בדרך זו.
דודתי גינה, הגדולה מבין האחים, חיה עד היום.

אבי דוד (אדי) נפטר בחנוכה לפני 10 שנים - בדיוק לפני מפגש בין ילדי הקינדר שהיה אמור להתקיים באנגליה ודודי (יוסף)יסי, ילד הסנדוויץ - נהרג במלחמת העצמאות כמפקד פלוגה בגבעה 69.
אני מדליקה מכאן נר לזכרם.

כתיבה עם מקל על החול או מערות מיודוסר

תגובתה של תמי לתמרה הזכירה לי אמירה ששמעתי בעבר מפי יעל שרן, בתקופה בה הדרכתי מטעם מט"ח וטח"י מורות בנושאי הקניית הקריאה באמצעות התוכנית "בלי סודות".
" תכנון שיעור מבוסס משדר טלויזיה, חייב להיות כזה שהשעור לא יוכל להתקיים, אם לא יוקרן המשדר עצמו"!
השוואתה נעשתה תמיד מול הכלים "מקל וחול", כלומר - מה שניתן לעשות עם מקל וחול, אין צורך לעשותו עם טכנולוגיה הגורמת ל"בלגן". כל הרעיון של שילוב הטכנולוגיה בהוראה, הוא לשיפור תהליך ההוראה-למידה וכן, יש לחשוב היטב על הייתרונות של כל כלי ועל האפשרויות הגלומות בו.
זוכרים את הפריסבי?
זהו בדיוק העיניין - הכלי צריך להיות בסיס בידי המשתמש, פתוח מספיק בכדי ליצור ממנו ובעזרתו את השימושים הטובים לנו, המפתחים אותנו ומאפשרים לנו פתרונות נוחים לצרכינו העכשויים והעתידיים.
אם הכלי חוסם אותנו וגורם לנו לחזור אל השימוש של המקל בחול, סימן הוא שהוא איבד את יתרונו היחסי ואינו משרת אותנו יותר.
כך קרה עם משדרי הטלויזיה, תסכיתי הרדיו, הטייפ וכד' - כל הטכנולוגיות הנמוכות. על כך מדבר גם מיודוסר (1995) הוא מדבר על אבולוציה תרבותית, על הסתגלות ושינוי הקוגניציה בהתאם לכלים המתחדשים של העברת הידע. גם המורים וגם התלמידים מתאימים את עצמם למערכת המתחדשת אך באמת בתנאי שהיא קיימת בסביבתם ונגישה...

חיזוק לכך אפשר למצוא בדבריו של גבעון (1995) כי "אי אפשר להעריך את מלוא הפוטנציאל של טכנולוגיה עד אשר לומדים להשתמש בה. ובהמשך, כאשר הוא טוען ש"הביטוי 'תרבות המחשוב' הוא שם זמני ולאמיתו של דבר הנושא שלנו איננו אלא האוריינות עצמה". למעשה לב האוריינות הטכנולוגית הוא השליטה הבסיסית בטכנולוגית התקשורת המודרנית. המיומנות נלמדת לאורך זמן ומשתפרת ככל שגובר העיסוק בה.

1.גבעון, י' (1995). "מתרבות הספר אל תרבות המיחשוב". בתוך: י' גבעון וא' בן-זקן (עורכים), תרבות המיחשוב: עיונים וסוגיות, (עמ' 51-5) מכללת בית ברל.

2. מידווסר, ד' (1995). מציאות מדומה במערות לסקו: על יחסי הגומלין בין טכנולוגיות ידע ותהליכים קוגניטיביים. בתוך ד.חן (עורך), החינוך לקראת המאה ה-21 (עמ' 549 - 564). תל אביב: רמות.

הלוח החכם - התחלה והתפתחות...

כבר כתבתי כאן איך הפתיע אותי הלוח ה"חכם".
לפני כחודש הפתיעו לוחות נוספים את באי בית ספרי ובכל אחת מכתות ג' - ו' יש היום לוח אינטראקטיבי, השבוע יותקן גם בכתת המדעים לוח כזה.
אבל, אם לחזור להתחלה, אני חייבת להודות שהלוח לא היגיע על "דף חלק", כלומר, טכנולוגיה כזו אינה מגיעה כך סתם לבית הספר, יש לכך רקע ויש לכך בסיס.
הרקע והבסיס מתבססים על מנהלת בעלת נטיה ואהבה לטכנולוגיה וצוות מורים בעל יכולות ונכונות לשינויים והתחלות חדשות. הוא מתבסס על ראש מועצה קשוב ונכון להשקיע בחינוך ועל קהילה שלמה שמתגייסת לפתח את בית הספר כמקום ללימוד והתפתחות וכבית לכולם.
הכנסת טכנולוגיה חדשה אינה מבטיחה את השימוש הנכון בה ללא תמיכה מסיבית של כל הנ"ל ועידוד להתפתחות מיקצועית ציוותית ואישית, אשר תאפשר ניצול ושימוש נכון של הכלי.
אז מה היה?
המון סקרנות, המון תהיות, המון התנסות... שלי ושל שאר המורים שנכנסו לכתתי, אבל בעיקר של הילדים - להם לא היה פחד מהטכנולוגיה החדשה ובכל יום הם גילו עוד פונקציה לשימוש יעיל של הלוח.
שיתוף הפעולה בין המורים ה"מבינים במחשבים" הוביל גם הוא לגילוי של אופציות ואפשרויות שונות.
שיתוף זה נעשה הן בכתות, בהפסקות, במהלך השיעורים והן במייל.
הנה דוגמא לדוא"ל שנשלח רק השבוע ע"י המנהלת לכל צוות המורים:
"לכל המורות שיש להן לוח אינטראקטיבי.
ראשית, כדאי ורצוי שלכל אחת יהיה מותקן על המחשב בבית תוכנת הלוח החכם. דיסק התקנה ניתן לקבל ממני. זה מאפשר התנסות בבית והכנת חומרים בבית ושליחתם בדוא"ל לכתה או לחילופין בדיסק און-קי.מעבר לכך, כדאי להוריד ולהתקין במחשב בכתה/בבית שני עידכונים חשובים של חברת סמרט המכילים גלריות אדירות של תמונות ויישומים שניתן לעשות אתם דברים נפלאים.1. בתוכנת המחברת שלכם בלוח החכם לחצו על עזרה --- חפש עידכונים ולחצו על עידכון.תצטרכו למלא מספר פרטים שלכם ואז תגיעו להורדת העידכון והתקנתו במחשב.2. ערכה להכנת שיעורים שיש בה: מסגרות, טבלאות ועוד כל מיני דברים נחמדים תוכלו להוריד
כאן:http://www.education.smarttech.com/ste/en-US/Ed+Resource/Lesson+resources/toolkit/מקווה שעם הזמן נלמד ביחד להשתמש בכלים וליצור דברים נפלאים."
אכן, כל הזמן ישנן התפתחויות ואנו מגלים אופציות חדשות והשיתוף ההדדי מאפשר את ההתפתחות של כלל הצוות באופן מהיר יותר ואיכותי יותר.
יונה

שותפות אינטלקטואלית בהגדה...

יושבת לה כל המשפחה סביב שולחן הסדר, הורים וילדים, סבים ודודים וקוראים להם בהגדה.
זו אינה אגדה, אלא דווקא שיעור לחיים. שיעור של שותפות בידע המשותף, של עבר משותף.
יודעים שכל יהודי באשר הוא, בארץ, בחו"ל, בבסיס או באוהל אי שם יושב בחברותא וקורא בהגדה.
וכך יושבים וקוראים, מי מעמיק ומרחיב ומי שמדלג על קטעים, אך את ארבעת האחים - תמיד זוכרים.
ואיכשהו, הקריאה אשר עוברת מאחד לאחד מגיעה תמיד אל האדם המתאים...
החכם והתם, הרשע וזה שאינו יודע לשאול - כל אחד ממקומו שלו מציג פן של אינטלקט, דרך של חשיבה שצריך לתת לה מענה מתאים והולם.
וכל אחד בשולחן הסדר תורם מיכולתו וכישוריו, מביא אל השולחן ומניח עליו את תוצריו. בה בעת כל אחד לוקח מהשולחן את הדברים שהוא בוחר ורוצה ואחרים מציעים לו תוספות לגיוון בחירתו...
האין זו שותפות?
ומה האינטלקט תשאלו?
"את פתח לו..." - כמו שנאמר - השיחה המתפתחת סביב השולחן, שעיניינה בהגדה, בערכיה, בהשלכותיה בחיי היומיום, שיחה שבחולין אינה משתפת את הילדים ואת כל המשפחה, אלא נעשית בחוג הרבה יותר מצומצם. נעשית בשולחן הסדר בין כולם וכולם שותפים לה. הזקן והצעיר, החכם והרשע, התם וזה שאינו יודע לשאול.
וכבר בסוף הסדר מתחילים את ההכנות לסדר הבא - אז איפה אתם בחג?

אביב ואהבה בפתח וניקיון לפסח...

כולנו בוודאי עסוקים בשיא המרץ בניקיון לקראת הפסח, מזג האוויר האביבי ששורר עכשיו ממריץ לאיוורור הבית והחפצים בו.
אני הייתי קבורה כשלושה ימים בחדר העבודה שלי וערכתי בדק בית בכל המצוי בו.
מידי פעם הגחתי לשמש החמימה עם שקית זבל ענקית מלאה בדפים מצהיבים, ספרים וחוברות עבודה שמזמן עבר זמנם... אך במהלך השנים, קשה היה לי להפרד מהם ושמרתי - "אולי יהיה בהם צורך..."
הסדר והארגון החיצוני יצרו אצלי גם איזשהו ארגון וסדר פנימיים - מן מחשבות על הדחוף, החשוב, הנחוץ לעומת הטפל, המיותר והלא דרוש. יחד עם שקיות האשפה זרקתי הרבה דברים שאינם דווקא ארציים ומוחשיים.
חבקתי באהבה את היחד שבו כל המשפחה התגייסה לימים של ניקוי וקרצוף הבית, את השעות של בדיחות הדעת בינינו ואת הכוח של העשייה המשותפת והתמיכה ההדדית.
בכל ימות השנה אנו יושבים יחד ליד השולחן "בין יושבין ובין מסובין", כך גם בכל הדברים - בכל השנה אנו עוזרים ותומכים כמיטב יכולתנו אחד בשני, " הלילה הזה - כולנו מסובין" - בפסח, זה שונה, כולנו ביחד מתגייסים ועושים ביחד את הדברים.
האביב, הפריחה, השמש המאירה בהחלט מעצימה את האהבה.

"מעולם לא זרקתי צלחת פריסבי"

קריאת המאמר של גבעון (1996) "איפיון הכלים הפתוחים", הזכירה לי את מהדורת החדשות של אתמול (יום א', 29.3.09). אחת הכתבות דיווחה על אליפות פריסבי העומדת להערך בקרוב. בכתבה הראו את השחקנים - אנשים בוגרים, בעלי מקצועות חופשיים שונים, המשחקים בפריסבי באופנים שונים.
גבעון מדבר על מכשירים המאפשרים למשתמש ליצור מחדש את השימוש במכשיר - הוא מגדיר כלים אלו כ"כלים פתוחים". מעניין לראות את התפתחות השימוש במכשיר והפיכתו לכלי המאפשר יצירת פעילויות נוספות.
בנוסף, מציין גבעון כי כלי אשר אינו מאפשר את הפתיחות היצירתית ותוצריו אינם מספקים את המשתמש, יישלח לתיקון ושיפוץ. בכתבה הראו סוגים שונים של פריסבי המשמשים למטרות שונות ולמשחקים שונים - כלומר, פיתוח הכלי נעשה בהתאם לצרכי המשתמש ורעיונותיו. הכלי המקורי לא סגר את היצירתיות, אלא דווקא אפשר אותה.
כאשר מדובר בכלים הפתוחים, מציין גבעון, איכות המוצר המתהווה בתהליך היצירתי והאיכותי של המשתמש עצמו.
התקלות בכלי חדש - מאפשרת למשתמש לחקור אותו ואת יכולותיו ומרחב הפעולה שהוא מאפשר - ככל שהמשתמש יצירתי ופתוח יותר, פחות מקובע בקיים יוכל לפתח את מרחבי השימוש בכלי.

פותחים שנה עם הפתעה... לוח אינטראקטיבי בכתה!

כשבוע לפני תחילת השנה, קבלתי הודעה:
"לוח אינטראקטיבי יותקן אצלך בכתה..."
קדמה לכך פגישה משותפת לדיון בנושא והיכרות ראשונית עם הלוח בבית ספר אחר.
האמת - ההתלהבות היתה רבה - איזו קידמה, איזה אפשרויות גלומות בטכנולוגיה, יהיה לי מחשב בכתה עם אינטרנט וגישה לכל העולם.
בעקבות אותה פגישה, בה נכח גם ראש המועצה, קבל בית ספרי תקציב לשני לוחות חכמים - אינטראקטיביים.
כיצד יעשה השימוש בהם - זו היתה שאלה גדולה. ברוב בתי ספר מותקנים לוחות אלו בכתות מקצועיות, או לחילופין בכתות רב שימושיות - להן נוצרת מערכת מיוחדת של שיבוץ מורים וכיתות עפ"י הצרכים.
אצלנו החליטה המנהלת, להכניס את הלוחות לכתות האם ושני הלוחות שובצו בכתה ו' ו-ה', כתה ו' נוספת זכתה במחשב וברקו.
כיומיים לפני תחילת השנה הגיע הלוח וכל הציוד, איתו הגיעו גם יעקב ויוסי המתקינים והמדריכים.
לאחר שעות צפיה בהתקנה ובהתמודדות עם הבעיות הטכניות שגרמו לי לחששות, הלוח סוף, סוף הותקן ועבד.
האמת, זה עדיין היה משחק נחמד - עוד לא הבנתי את המשמעות עד הסוף.
כולם באו להסתכל, עודדו ושאלו שאלות שלי עדיין לא היו עליהן תשובות.
בהמשך הרשומות אנסה להעלות את הבעיות, השאלות והדרכים להתמודדות שהיו לי במהלך התקופה מאז.
בנוסף, אביא קישורים לאתרי הדרכה העוסקים בהטמעת הלוח האינטראקטיבי על שמותיו השונים... וכן, הצעות להפעלת החוכמה של הלוח...
מקווה שתהיינה כאן גם תגובות של מורות ואנשים נוספים אשר יעשירו מניסיונם בעבודה עם ה"לוח החכם".

מורה נבוכים לבלוגר המתחיל

כתיבה בבלוג בהחלט מתסכלת, לעיתים...
אני שוב מנסה להכניס רשומה -
היות והקודמת אבדה.
קראתי כאן ובעוד מקומות,
המון, המון עיצות .
אז אני מקווה שזה יעזור לי
וגם לכל מי שמגיב

בלוג - עוד כלי במטבח?

כל מי שאוהב לבשל ו/או לאפות יודע שמאוד מרגיז כאשר חסר איזשהו כלי ייעודי לפעולה מסויימת.
תמיד אפשר למצוא את הכלי המחליף, אך זה לא זה...
מה הפעולה הייעודית של הבלוג?
האם הוא באמת ייעודי או שניתן להשתמש בכלים אחרים בצורה טובה לא פחות ואפילו יותר?
מהרגע שהייתי צריכה לפתוח בלוג משלי, התחלתי לחפש את הייעודיות הזו - מצאתי כמה שימושים מעניינים:
1. פלטפורמה להרהורים אישיים.
2. פלטפורמה לתקשורת בין מורה לתלמידים.
3. פלטפורמה לפרסום מאמרים מקצועיים.
האם יש עוד?
מצאתי גם שהכלי הוביל למחשבה על הסוגה המתאימה לכתיבה בבלוג - אם כי נראה שכותבים שונים, כותבים בסוגות שונות.
מעניין!
אך השאלה העיקרית היא בעיני - שאלת התקשורת. אני מעלה הרהור ו/או מחשבה כאן בבלוג ובעצם מחכה לתשובה - מי יענה?
אני לעצמי או אחרים... ומי הם האחרים - כיצד יגיעו אל הבלוג שלי, אל השאלה שלי?
והאם זה חשוב?
האם זו המטרה?

רשומה ראשונה - מוזר ולא מוכר...

קראתי על בלוגים,
קראתי בבלוגים...
אך לא חשבתי מעולם -
שאני אפתח בלוג - כמו כולם.
אז קראתי לו לוגי-בלוגי,
כשם חיבה...
ואכתוב בו דברים,
עם ובלי סיבה!
אולי הוא יהיה מאוד לוגי -
ואולי רק בלוגי...
אבל בוודאי אמצעי נוסף,
ליצור קשר עם העולם הנכסף!