מה עושים מטלאים...כלב סקוטי

תפירה היא אומנות שהתחילה כאומנות שימושית כבר מימי קדם. מהרגע שנפתחו עיניהם של אדם וחוה הם חיפשו דרך ליצור כסות לגופם...
אז אני לא תופרת כסות ולא בגד, אבל התפירה התפתחה וכמו כל דבר, היה זה עיניין של צורך. צורך ביופי, צורך בדברים שימושיים ושילוב ביניהם.
הקווילט, עבודת הטלאים התחילה גם היא מצורך של שימוש חוזר בבדים קיימים. הבד האיכותי היה בעבר (וגם היום...), מוצר יקר מאוד, נדיר. אז השימוש החוזר בו היה דבר יומיומי.
תחילה הטליאו את הבגדים, אחר יצרו מוילונות וכלי מטה שהתבלו בגדים וגם חלק עליון של שמיכות וציפיות לכריות. השתמשו בחלקים שלא דהו ליצירה של דוגמת בד חדשה ומעניינת, כך שתהיה מקורית. מעניין ששמיכות אלו שנתפרו מבדים משומשים נשארו ושימשו שנים רבות.
אחד הדברים המיוחדים שראיתי היה תפירה של כרית בצורת כלב. כבר מזמן רציתי לעשות כלבלב כזה ולא בדיוק ידעתי איך. לפני כחצי שנה נתקלתי בהדרכה הזו ושמרתי אותה לזמן הנכון.
הזמן הגיע עכשיו ויצרתי שני כלבלבים חמודים.
בלי שהגשתי, עבר לו יום שלם ביצירה של החמוד הראשון שנקרא מהיום "ויסקי"...
והנה התמונות:

ואם אהבתם, אשמח לדעת שהייתם כאן ואשמח לתגובתכם.
מוזמנים גם לשתף
שבת שלום
יונה