במשך יותר מחודש התארגן לו בפורום אמנות הטכסטיל והליבוד מפגש חברות (חברות, כי לא ידוע לי על חברים...). אני, ממרחק גיאוגרפי, הסתכלתי על ההתארגנות וידעתי כי איני יכולה להתחייב למפגש כזה, זה פשוט רחוק מידי...
ואז, ארגן לו הנכד שלי מחלה בדיוק בימים שלפני המפגש ואני כסבתא "מסורתית" הגעתי למרכז לעזור ולטפל בילדון. היו לנו יומיים של כיף אמיתי - שיחקנו והשתוללנו ביחד, המתוק הזה נתן לי זמן איכות נהדר ולקראת יום שישי הבריא לחלוטין.
ביום רביעי אחר הצהריים קפצתי לסדנה של "מלי חוט ומחט" לפחות להכיר מישהי שאת שמה ראיתי על גבי המסך והתקבלתי בחום גדול למרות הקפיצה הבלתי מתוכננת והשיעור שהגעתי באמצעו, מלי הסביה פנים והיתה לנו שיחה שהגבירה אצלי את החשק להגיע למפגש.
בחמישי בערב החלטתי סופית, אשאר ללילה נוסף ואגיע למפגש!
הגעתי לביתה של פרפרים בקלות רבה (10 דקות נסיעה מביתה של הבת והתקבלתי בחמימות רבה. לאט לאט החלו להגיע עוד ועוד בנות עד שהסתובבו בבית כ-80 נשים שבשבילי היו כולן מוכרות מהניק אך זרות בשם ובפנים... ההיכרות היתה ספונטנית ופתאום נקישה על הכתף - יונה? יונת? זו את? זו היתה אמא של מאור, הראשונה שיצרתי איתה קשר מעבר לשם בפורום וממנה קבלתי את ההחלפה הראשונה - איזו פגישה מרגשת...
וכך מאחת לשניה, כל כך הרבה פנים, כל כך הרבה שמות וכולן - כולן מסבירות פנים, שמחות ומאושרות להכיר ולהחליף פרטים ורשמים.
והיה גם האוכל - כל אחת הביאה ממטעמיה. היו שהביאו סלט ואחרות דבר מאפה, היה מכל טוב.
ובצד - שוק קח-תן, שולחן מלא בשאריות בדים, חוברות ועוד דברים שאחת אינה רוצה ולשניה אוצר ממש. אני מצאתי שם ריבועי רקמות מקסימים וכבר ידעתי שאיתם אעשה שמיכת תינוק או שתיים מקסימות (שווה לחכות...) וגם, חוברות הדרכה לקווילט - אוצר אמיתי בשבילי. תודה לכן בנות הפורום.
ארבע שעות חלפו כמעט והגיעה שעת ההחלפה. נושא ההחלפה היה תיק לאוכל. אני באתי תיק שתפרתי עשוי מבד כותנה ובעל בטנת כותנה. אורכו של התיק מאפשר הכנסת לחמניה או חצי בגט ועוד משהו...
הנה התיק:
ואז, ארגן לו הנכד שלי מחלה בדיוק בימים שלפני המפגש ואני כסבתא "מסורתית" הגעתי למרכז לעזור ולטפל בילדון. היו לנו יומיים של כיף אמיתי - שיחקנו והשתוללנו ביחד, המתוק הזה נתן לי זמן איכות נהדר ולקראת יום שישי הבריא לחלוטין.
ביום רביעי אחר הצהריים קפצתי לסדנה של "מלי חוט ומחט" לפחות להכיר מישהי שאת שמה ראיתי על גבי המסך והתקבלתי בחום גדול למרות הקפיצה הבלתי מתוכננת והשיעור שהגעתי באמצעו, מלי הסביה פנים והיתה לנו שיחה שהגבירה אצלי את החשק להגיע למפגש.
בחמישי בערב החלטתי סופית, אשאר ללילה נוסף ואגיע למפגש!
הגעתי לביתה של פרפרים בקלות רבה (10 דקות נסיעה מביתה של הבת והתקבלתי בחמימות רבה. לאט לאט החלו להגיע עוד ועוד בנות עד שהסתובבו בבית כ-80 נשים שבשבילי היו כולן מוכרות מהניק אך זרות בשם ובפנים... ההיכרות היתה ספונטנית ופתאום נקישה על הכתף - יונה? יונת? זו את? זו היתה אמא של מאור, הראשונה שיצרתי איתה קשר מעבר לשם בפורום וממנה קבלתי את ההחלפה הראשונה - איזו פגישה מרגשת...
וכך מאחת לשניה, כל כך הרבה פנים, כל כך הרבה שמות וכולן - כולן מסבירות פנים, שמחות ומאושרות להכיר ולהחליף פרטים ורשמים.
והיה גם האוכל - כל אחת הביאה ממטעמיה. היו שהביאו סלט ואחרות דבר מאפה, היה מכל טוב.
ובצד - שוק קח-תן, שולחן מלא בשאריות בדים, חוברות ועוד דברים שאחת אינה רוצה ולשניה אוצר ממש. אני מצאתי שם ריבועי רקמות מקסימים וכבר ידעתי שאיתם אעשה שמיכת תינוק או שתיים מקסימות (שווה לחכות...) וגם, חוברות הדרכה לקווילט - אוצר אמיתי בשבילי. תודה לכן בנות הפורום.
ארבע שעות חלפו כמעט והגיעה שעת ההחלפה. נושא ההחלפה היה תיק לאוכל. אני באתי תיק שתפרתי עשוי מבד כותנה ובעל בטנת כותנה. אורכו של התיק מאפשר הכנסת לחמניה או חצי בגט ועוד משהו...
הנה התיק:
וקבלתי תיק גינס יפיפה בתמורה, הנה הוא:
במהלך המפגש שאלתי את קרן על הצבע/ים המועדפים עליה וכך בחרתי עבורה סיכת ד"ש בשחור לבן.
הנה הסיכה:
כך הסתיים לו המפגש כאשר אף אחת אינה רוצה באמת לעזוב, אך השבת בפתח וכולן צריכות לחזור לביתן. גם אני יצאתי לנסיעה הארוכה הביתה וכל הדרך שחזרתי את החוויה המיוחדת שחוויתי.
תודה לך קרן על האירוח הנפלא ותודה למנהלות הפורום על הארגון הנהדר ובמיוחד תודה לכל הבנות שהאירו פנים וידעו להיות כל כך פתוחות ומשתפות ומפרגנות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה