ארגונית תאים מבד לנסיעות

מי לא מכיר את הצורך לבדר את הילדים בנסיעה ארוכה, אם ברכב,ברכבת או במטוס... משעמם להם, זה מובן... קשה לשבת במקום אחד הרבה זמן - גם זה מובן מאליו...
אז הפתרון הוא כמובן לארגן להם ערכת עיסוקים למהלך הנסיעה, משהו שיעניין אותם ויאפשר להם מגוון של הפעלות שונות.
במחשבה על הנכדים שלי, תפרתי ארגונית בעלת שני תאים גדולים המאפשרים הכנת חוברת צביעה/ספר ועוד אזור המחולק העמודות שאליו ניתן להכניס טושים וצבעים שונים.
הארגונית ניתנת לתליה על גב הכיסא שלפניהם וכך הם יכולים לבחור במה לעסוק וגם לקחת ולהחזיר למקום ללא בעיה וללא בלגן, כל פריט.
הארגונית גם מתקפלת לגודל שיכול להיכנס לכל תיק וכך מאפשרת אריזה בתיק גב/צד בגודל סטנדרטי. כך מאורגנים כל חומרי היצירה/העבודה שנבחרו ע"י הילד והוריו לאותה נסיעה והשקט בנסיעה שווה הכל...
כמובן שהבדים הותאמו, לבנות - בדי נסיכות ולבנים - בדי משחקי כדור (אבל זה ממש לא מחייב - כל אחד בוחר את מה שהוא אוהב...).

ככה זה כשהארגונית סגורה:

וככה כשהארגונית פתוחה:

אהבתם?
מוזמנים להשאיר תגובה ולשתף :)
יונה

ארגונית תאים מבד - שיתוף פעולה להכנת מתנה...

לפני כשלושה שבועות בקשה ממני חברה טובה עזרה בתפירת ארגונית בד לכבוד הנכד שעומר להיוולד לה.
"אין בעיה... בואי", אמרתי.
"עכשיו"? היא שאלה,
"בטח, אין זמן יותר טוב מההווה - נתחיל ונראה איך זה מתקדם".
היא הגיעה כמעט מיד ובידה ערימת בדים שונים וביניהם תמונת בד של חצר חווה - "זה הבד שאני רוצה לעשות ממנו את הארגונית". אמרה.
התמונה היתה מהממת, מושלמת - תמונה שממש התבקש לעשות ממנה תמונת קיר.
ישבנו על כוס קפה לתכנן את הארגונית, כמעט שעה מתכננות ומתלבטות מה לעשות בכדי שתהיה אירגונית מושלמת, אבל לא גדולה ומסורבלת מידי... ופתאום עלה לי רעיון - "בואי נחתוך את התמונה", אני אומרת לה. "השתגעת", צעקה, "זה יהרוס אותה לגמרי"...
"לא, זה לא", עניתי..."אנחנו כבר יושבות שעה ומנסות למצוא פתרון לגודל הענק שיווצר עם הכיסים ויהיה לא ריאלי לארגונית, תראי שחיתוך התמונה זה הפתרון, בואי, עכשיו הולכים לעבוד"... קמתי ומשכתי אותה אחרי.
לא בדיוק איפשרתי לה לחשוב יותר מידי, התאמתי בדי גב, חתכתי קודם את המילוי לארגונית ובלי ששמה לב, התמונה נחתכה לשניים...
עוד שלוש שעות עבודה של תפירה, גיהוץ, חיבור עם סיכות ושוב - תפירה וגיהוץ וזה מה שיצא...
פתאום שמנו לב לשעה, שעת צהריים מאוחרת והחברה, טסה הביתה עם הארגונית לסיים שם תפרים אחרונים...
שלושה ימים אחר כך נולד הנכד וקבל מסבא הוטרינר וסבתא, אשת הוטרינר ואוהבת החיות את המתנה המקסימה הזו.
תנסו לחפש היכן הכיסים!
מצאתם?
נשמח לקבל תגובה :)
יונה

טכניקת קווילט ליצירת תמונת נוף

כבר כתבתי שנסעתי עד בוסתן הגליל ללמוד טכניקות קווילט מסורתיות אצל מירי קוק, דבי וברבי. לצערי, החנות שם נסגרה וגם הסדנאות... לשמחתי, שמעתי על מיכל דביר, ישראלית שורשית, מרשפים העוסקת בקווילט מזה שנים רבות ומלמדת בסדנאות טכניקות אלו. יחד עם שתי חברות אני נוסעת אליה פעם בחודש ולומדת כל פעם משהו חדש.
הטכניקה עליה אספר הפעם היא תהליך יצירתי מאוד של משטחי בדים מהם בונים אחר כך תמונת נוף.
השלב הראשון הוא בחירת התמונה. זו יכולה להיות תמונה דמיונית , צילום או ציור של צייר מפורסם. בחירת התמונה חיונית בכדי להחליט על גווני המשטחים שנעשה.
אני בחרתי תמונה שראיתי באיזשהו מקום ונחרתה בזיכרוני, ציירתי אותה בקווים כלליים - אראה אותה בהמשך.
עכשיו מגיעים להכנת המשטחים. מכל צבע יש לבחור לפחות שבעה גוונים, רצוי שיהיו כהים ובהירים, חלקים ומקושטים. מכל צבע יש לחתוך רצועה ברוחב של 1.5 אינץ' 3.5 אינץ'  כלומר, הרצועות יכולות להיות זהות או שונות ברוחבן. עכשיו צריך לתפור את הרצועות זו לזו. כדאי שאורך הרצועות יהיה לפחות 80 ס"מ.

לאחר שתפרנו וגיהצנו היטב, נוצרה יריעה שלמה אותה יש לחתוך לחצי.
עכשיו מגיע השלב המסוכן...
יש לשים את שתי היריעות זו על זו כשצד ימין של שתיהן מופנה אחד כלפי השני.
להניח על לוח חיתוך ולחתוך את שתי היריעות יחד בקו אלכסוני, להמשיך בחיתוך האלכסוני במרחק קבוע של 2 אינץ'.

את זוגות הרצועות שנוצרו, תופרים זה לזה. בשלב זה ניתן לשחק בכיוונים ולחבר צבע זהה אחד לשני או להפוך ולחבר ללא סדר את הרצועות.

הנה המשטח שמתקבל.

כך עושים עם שאר הצבעים הנדרשים ויוצרים משטחי צבע עם גוונים שונים.

עכשיו חוזרים לתמונה. מעתיקים אותה ביד חופשית על בריסטול. מחלקים את הבריסטול בקווים ישרים, אופקיים או אלכסוניים. ושוב בתוך החלוקה לקווים נוספים... צריכים להיות כ- 12 חלקים סך הכל.
צובעים את חלקי הבריסטול בצבע השולט באותו החלק, גם אם יש בו צבעים אחרים במקור (זו ההזדמנות להחליט על יצירתיות ולצאת מהתמונה המקורית...). מחזקים גם את קווי המתאר הישרים בשחור. ממספרים את החלקים.

על גבי הבריסטול מניחים נייר פרגמנט באותו הגודל ומעתיקים את קווי המתאר והמספרים.
גוזרים את החלקים של נייר הפרגמנט. (ניתן להדביק אותם על קרטון לחיזוק, אבל לא חובה).
אלו הם הגזרות של התמונה.
מניחים כל גזרה על משטח הבד ממנו רוצים להכין את החלק בתמונה וגוזרים - לא לשכוח להוסיף חצי אינץ מכל צד עבור החיבור בתפירה.

תפירת החלקים נעשית מהאחרון לראשון.

כל הזמן יש לשמור על קווים ישרים לתפירה והחיבור הבאים, כיוון שכאשר נוצרות פינות יותר קשה לחבר...
והנה התמונה הסופית

מקווה שנהניתם - אם כן, ספרו לי והגיבו...
יונה

מוזמנים גם להכנס לדף הפייסבוק שלי ולראות עוד יצירות אומנות רבות :)
דף הפייסבוק

למה דווקא כותנה 100% ?

עד שהתחלתי לעסוק בעבודות קווילט - טלאים, היה בשבילי בד טוב - בד נעים, כביס, לא מתקמט... היום, לאחר עיסוק של כשנתיים בתפירת עבודות בקווילט ואקססוריז שונים, אני מחפשת רק בדי כותנה.
גיליתי שיש בדי כותנה שונים, עבים מאוד וצפופים כמו: ג'ינס ודריל ועד דקיקים ואווריריים, כמעט שקופים. לכל אחד מטרה ואפשרויות שונות. אני בעיקר צריכה את הבדים הארוגים בצפיפות אך יחסית דקים בעובי. כלומר: חוטי הכותנה המשמשים לאריגתם אינם עבים מאוד אך גם אינם דקים.
בארץ, לצערי, קשה מאוד להשיג בחנויות העירוניות את בדי הכותנה האיכותיים הנ"ל. הם בעיקר מיובאים מחו"ל ונמכרים בחנויות ייעודיות לקווילט כמו פיסות, ולתפירה בנחלת בינימין.
בחנויות במרכזי הערים האחרות אני נתקלת בעיקר בתגובות כמו: "אין יותר 100% כותנה", "בשביל מה את צריכה 100% כותנה, כולם משתמשים בבד הזה" (ואז מראים לי בד שיש בו מקסימום 50% כותנה והשאר דיאולן או משהו אחר...).
נו, לך תסביר לכל מוכר שרק רוצה למכור את מרכולתו שבתפירת שמיכת טלאים אני מעוניינת רק בכותנה מלאה ומדוע...

אז באמת מדוע ?

בגלל ה - ב.ב.ב.
ב- בשביל הבריאות - בד כותנה הנו בד נושם ומאוורר, מאפשר לגוף המתכסה בשמיכה כזו לנשום דרכו. אדם ישן מזיע בשנתו, עם שמיכת כותנה הזיעה תתאדה והוא ירגיש נעים ולא יתקרר.
הכותנה היא חומר טבעי ולא סינתטי  חומר הטוב לנשימה. זאת בניגוד לחומרים כמו פליז העשוי במקור מחומרים כמו נפט (מחזור בקבוקי פלסטיק - שעשויים מנפט...).
ב - בשביל הביטחון - בדים סינתטיים נוטים להידלק במהירות במגע או בהתקרבות לאש, הם מתמוססים ונדבקים לגוף וקשה מאוד להסירם. לעומתם בד כותנה גם אם הוא נדלק, נשרף ונעלם כאפר וניתן לכבותו הרבה יותר מהר - במובן שאינו נדבק ואינו נשאר על הגוף.
ב- בשביל הבלעדיות - שמיכות הטלאים נתפרות באופן מיוחד וייחודי, אין שמיכה אחת כחברתה... כל שמיכה נתפרת באהבה רבה ובכוונה מיוחדת לעשותה שונה ומיוחדת. כל אחת היא יצירת אומנות בפני עצמה.
שמיכות הטלאים ידועות בעמידותן לאורך שנים דווקא עקב היותן עשויות משלוש שכבות של כותנה, הן מחממות במידה, ומתאימות הן כשמיכה והן ככיסויי מטה.

אין ספק שלכל בד יש את הייעוד והשימוש שלו, חשוב לדעת את יתרונותיו וחסרונותיו בכדי להתאימו למטרה הנדרשת.
אני אישית נהנת מאוד מהעבודה עם בדי הכותנה (למרות שצריך לגהץ אותם...) ומגלה עולם אומנותי שלם בעיצובים ובצבעים שיש בבדים.
יונה

הנה פנת העבודה שלי עם שמיכת יחיד שהכנתי לנכד.

ראנר לשולחן שניתן כמתנה לבת של חברה בחינה.

שמיכות לתינוק שכבר מצאו בית חם ותינוק לחמם...

שמיכה בהכנה...

עוד על עבודות טלאים, ניתן לראות בעמוד הפייסבוק שלי
עמוד הפייסבוק שלי