כבר יותר מחודש שאני יודעת על רצף התאריכים 17.6, 18.6 ו -19.6אבל למרות ההתכוננות הנפשית והארגונית הימים האלו שהיו מלאים בהתרגשות אדירה, שמחה והנאה עברו כהרף עין והשאירו אחריהם מן ריק של אחרי...
התחלנו ביום הולדת 100... כן, 100 שנים מלאו לרות ראובן בדיוק ב-17.6.12. את האירוע חגגנו במסדה מהממת במתחם איילנד בנתניה. התכנסו שם כל בני המשפחה, מכל קצוות הארץ - התרגשנו ובכינו כשהיא נכנסה וגם אחר כך. פשוט אשה גדולה מהחיים, אמצה אל חיקה שני ילדים יתומים (אבי ואחיו) בזמן מלחמת העולם השנייה, גדלה אותם ודאגה להם ובמקביל דאגה לבלה שנפל בשבי בעת שירותו בצבא. לאחר סיום המלחמה הם עלו ארצה ומאז היא חיה ונושמת את העיר נתניה. אשה עסוקה שעד לפני שנה/שנתיים גם לימדה והתנדבה למען הקהילה. על כך גם קבלה את התואר יקירת נתניה.
במהלך המפגש הוצגה ברכה שקבלה רות ממלכת בריטניה
ב-18.6 חגגנו יחד עם הבת הקטנה את מסיבת הסיום השנתית, לא סתם מסיבת סיום, אלא סיום 12 שנות לימוד. הקטנה כבר גדולה...
מיותר לספר כמה התרגשנו וגם היא. גם לכאן התכנסה כל המשפחה, מלוכדת ואוהבת ותומכת, גאה באחות, בבת, בנכדה המוכשרת שרוקדת מדהים ומשחקת בטבעיות על הבמה.
ואני בהתרגשות רבה הקראתי את הברכה המסורתית של ההורים למחזור - בנימה אישית וגאה לשאת גם את התואר של "האמא של השכבה".
יום נוסף של התרגשות וסיום תקופה של ארבע שנות לימוד קשות ומושקעות, היה ב-19.6. אחר הצהריים התכנסנו לחגוג את קבלת התואר של בני וחברתו (כלתו לעתיד) - שניהם סיימו וזכו בתואר: "מהנדס/ת מערכות מידע".
ועכשיו, נותר רק להעלות את התמונות ולהתמוגג מהזכרונות וכמובן, לאחל להם המון הצלחה בהמשך...
יונה
התחלנו ביום הולדת 100... כן, 100 שנים מלאו לרות ראובן בדיוק ב-17.6.12. את האירוע חגגנו במסדה מהממת במתחם איילנד בנתניה. התכנסו שם כל בני המשפחה, מכל קצוות הארץ - התרגשנו ובכינו כשהיא נכנסה וגם אחר כך. פשוט אשה גדולה מהחיים, אמצה אל חיקה שני ילדים יתומים (אבי ואחיו) בזמן מלחמת העולם השנייה, גדלה אותם ודאגה להם ובמקביל דאגה לבלה שנפל בשבי בעת שירותו בצבא. לאחר סיום המלחמה הם עלו ארצה ומאז היא חיה ונושמת את העיר נתניה. אשה עסוקה שעד לפני שנה/שנתיים גם לימדה והתנדבה למען הקהילה. על כך גם קבלה את התואר יקירת נתניה.
במהלך המפגש הוצגה ברכה שקבלה רות ממלכת בריטניה
ב-18.6 חגגנו יחד עם הבת הקטנה את מסיבת הסיום השנתית, לא סתם מסיבת סיום, אלא סיום 12 שנות לימוד. הקטנה כבר גדולה...
מיותר לספר כמה התרגשנו וגם היא. גם לכאן התכנסה כל המשפחה, מלוכדת ואוהבת ותומכת, גאה באחות, בבת, בנכדה המוכשרת שרוקדת מדהים ומשחקת בטבעיות על הבמה.
ואני בהתרגשות רבה הקראתי את הברכה המסורתית של ההורים למחזור - בנימה אישית וגאה לשאת גם את התואר של "האמא של השכבה".
יום נוסף של התרגשות וסיום תקופה של ארבע שנות לימוד קשות ומושקעות, היה ב-19.6. אחר הצהריים התכנסנו לחגוג את קבלת התואר של בני וחברתו (כלתו לעתיד) - שניהם סיימו וזכו בתואר: "מהנדס/ת מערכות מידע".
ועכשיו, נותר רק להעלות את התמונות ולהתמוגג מהזכרונות וכמובן, לאחל להם המון הצלחה בהמשך...
יונה
