ארגונית תאים מבד לנסיעות

מי לא מכיר את הצורך לבדר את הילדים בנסיעה ארוכה, אם ברכב,ברכבת או במטוס... משעמם להם, זה מובן... קשה לשבת במקום אחד הרבה זמן - גם זה מובן מאליו...
אז הפתרון הוא כמובן לארגן להם ערכת עיסוקים למהלך הנסיעה, משהו שיעניין אותם ויאפשר להם מגוון של הפעלות שונות.
במחשבה על הנכדים שלי, תפרתי ארגונית בעלת שני תאים גדולים המאפשרים הכנת חוברת צביעה/ספר ועוד אזור המחולק העמודות שאליו ניתן להכניס טושים וצבעים שונים.
הארגונית ניתנת לתליה על גב הכיסא שלפניהם וכך הם יכולים לבחור במה לעסוק וגם לקחת ולהחזיר למקום ללא בעיה וללא בלגן, כל פריט.
הארגונית גם מתקפלת לגודל שיכול להיכנס לכל תיק וכך מאפשרת אריזה בתיק גב/צד בגודל סטנדרטי. כך מאורגנים כל חומרי היצירה/העבודה שנבחרו ע"י הילד והוריו לאותה נסיעה והשקט בנסיעה שווה הכל...
כמובן שהבדים הותאמו, לבנות - בדי נסיכות ולבנים - בדי משחקי כדור (אבל זה ממש לא מחייב - כל אחד בוחר את מה שהוא אוהב...).

ככה זה כשהארגונית סגורה:

וככה כשהארגונית פתוחה:

אהבתם?
מוזמנים להשאיר תגובה ולשתף :)
יונה

ארגונית תאים מבד - שיתוף פעולה להכנת מתנה...

לפני כשלושה שבועות בקשה ממני חברה טובה עזרה בתפירת ארגונית בד לכבוד הנכד שעומר להיוולד לה.
"אין בעיה... בואי", אמרתי.
"עכשיו"? היא שאלה,
"בטח, אין זמן יותר טוב מההווה - נתחיל ונראה איך זה מתקדם".
היא הגיעה כמעט מיד ובידה ערימת בדים שונים וביניהם תמונת בד של חצר חווה - "זה הבד שאני רוצה לעשות ממנו את הארגונית". אמרה.
התמונה היתה מהממת, מושלמת - תמונה שממש התבקש לעשות ממנה תמונת קיר.
ישבנו על כוס קפה לתכנן את הארגונית, כמעט שעה מתכננות ומתלבטות מה לעשות בכדי שתהיה אירגונית מושלמת, אבל לא גדולה ומסורבלת מידי... ופתאום עלה לי רעיון - "בואי נחתוך את התמונה", אני אומרת לה. "השתגעת", צעקה, "זה יהרוס אותה לגמרי"...
"לא, זה לא", עניתי..."אנחנו כבר יושבות שעה ומנסות למצוא פתרון לגודל הענק שיווצר עם הכיסים ויהיה לא ריאלי לארגונית, תראי שחיתוך התמונה זה הפתרון, בואי, עכשיו הולכים לעבוד"... קמתי ומשכתי אותה אחרי.
לא בדיוק איפשרתי לה לחשוב יותר מידי, התאמתי בדי גב, חתכתי קודם את המילוי לארגונית ובלי ששמה לב, התמונה נחתכה לשניים...
עוד שלוש שעות עבודה של תפירה, גיהוץ, חיבור עם סיכות ושוב - תפירה וגיהוץ וזה מה שיצא...
פתאום שמנו לב לשעה, שעת צהריים מאוחרת והחברה, טסה הביתה עם הארגונית לסיים שם תפרים אחרונים...
שלושה ימים אחר כך נולד הנכד וקבל מסבא הוטרינר וסבתא, אשת הוטרינר ואוהבת החיות את המתנה המקסימה הזו.
תנסו לחפש היכן הכיסים!
מצאתם?
נשמח לקבל תגובה :)
יונה

טכניקת קווילט ליצירת תמונת נוף

כבר כתבתי שנסעתי עד בוסתן הגליל ללמוד טכניקות קווילט מסורתיות אצל מירי קוק, דבי וברבי. לצערי, החנות שם נסגרה וגם הסדנאות... לשמחתי, שמעתי על מיכל דביר, ישראלית שורשית, מרשפים העוסקת בקווילט מזה שנים רבות ומלמדת בסדנאות טכניקות אלו. יחד עם שתי חברות אני נוסעת אליה פעם בחודש ולומדת כל פעם משהו חדש.
הטכניקה עליה אספר הפעם היא תהליך יצירתי מאוד של משטחי בדים מהם בונים אחר כך תמונת נוף.
השלב הראשון הוא בחירת התמונה. זו יכולה להיות תמונה דמיונית , צילום או ציור של צייר מפורסם. בחירת התמונה חיונית בכדי להחליט על גווני המשטחים שנעשה.
אני בחרתי תמונה שראיתי באיזשהו מקום ונחרתה בזיכרוני, ציירתי אותה בקווים כלליים - אראה אותה בהמשך.
עכשיו מגיעים להכנת המשטחים. מכל צבע יש לבחור לפחות שבעה גוונים, רצוי שיהיו כהים ובהירים, חלקים ומקושטים. מכל צבע יש לחתוך רצועה ברוחב של 1.5 אינץ' 3.5 אינץ'  כלומר, הרצועות יכולות להיות זהות או שונות ברוחבן. עכשיו צריך לתפור את הרצועות זו לזו. כדאי שאורך הרצועות יהיה לפחות 80 ס"מ.

לאחר שתפרנו וגיהצנו היטב, נוצרה יריעה שלמה אותה יש לחתוך לחצי.
עכשיו מגיע השלב המסוכן...
יש לשים את שתי היריעות זו על זו כשצד ימין של שתיהן מופנה אחד כלפי השני.
להניח על לוח חיתוך ולחתוך את שתי היריעות יחד בקו אלכסוני, להמשיך בחיתוך האלכסוני במרחק קבוע של 2 אינץ'.

את זוגות הרצועות שנוצרו, תופרים זה לזה. בשלב זה ניתן לשחק בכיוונים ולחבר צבע זהה אחד לשני או להפוך ולחבר ללא סדר את הרצועות.

הנה המשטח שמתקבל.

כך עושים עם שאר הצבעים הנדרשים ויוצרים משטחי צבע עם גוונים שונים.

עכשיו חוזרים לתמונה. מעתיקים אותה ביד חופשית על בריסטול. מחלקים את הבריסטול בקווים ישרים, אופקיים או אלכסוניים. ושוב בתוך החלוקה לקווים נוספים... צריכים להיות כ- 12 חלקים סך הכל.
צובעים את חלקי הבריסטול בצבע השולט באותו החלק, גם אם יש בו צבעים אחרים במקור (זו ההזדמנות להחליט על יצירתיות ולצאת מהתמונה המקורית...). מחזקים גם את קווי המתאר הישרים בשחור. ממספרים את החלקים.

על גבי הבריסטול מניחים נייר פרגמנט באותו הגודל ומעתיקים את קווי המתאר והמספרים.
גוזרים את החלקים של נייר הפרגמנט. (ניתן להדביק אותם על קרטון לחיזוק, אבל לא חובה).
אלו הם הגזרות של התמונה.
מניחים כל גזרה על משטח הבד ממנו רוצים להכין את החלק בתמונה וגוזרים - לא לשכוח להוסיף חצי אינץ מכל צד עבור החיבור בתפירה.

תפירת החלקים נעשית מהאחרון לראשון.

כל הזמן יש לשמור על קווים ישרים לתפירה והחיבור הבאים, כיוון שכאשר נוצרות פינות יותר קשה לחבר...
והנה התמונה הסופית

מקווה שנהניתם - אם כן, ספרו לי והגיבו...
יונה

מוזמנים גם להכנס לדף הפייסבוק שלי ולראות עוד יצירות אומנות רבות :)
דף הפייסבוק

למה דווקא כותנה 100% ?

עד שהתחלתי לעסוק בעבודות קווילט - טלאים, היה בשבילי בד טוב - בד נעים, כביס, לא מתקמט... היום, לאחר עיסוק של כשנתיים בתפירת עבודות בקווילט ואקססוריז שונים, אני מחפשת רק בדי כותנה.
גיליתי שיש בדי כותנה שונים, עבים מאוד וצפופים כמו: ג'ינס ודריל ועד דקיקים ואווריריים, כמעט שקופים. לכל אחד מטרה ואפשרויות שונות. אני בעיקר צריכה את הבדים הארוגים בצפיפות אך יחסית דקים בעובי. כלומר: חוטי הכותנה המשמשים לאריגתם אינם עבים מאוד אך גם אינם דקים.
בארץ, לצערי, קשה מאוד להשיג בחנויות העירוניות את בדי הכותנה האיכותיים הנ"ל. הם בעיקר מיובאים מחו"ל ונמכרים בחנויות ייעודיות לקווילט כמו פיסות, ולתפירה בנחלת בינימין.
בחנויות במרכזי הערים האחרות אני נתקלת בעיקר בתגובות כמו: "אין יותר 100% כותנה", "בשביל מה את צריכה 100% כותנה, כולם משתמשים בבד הזה" (ואז מראים לי בד שיש בו מקסימום 50% כותנה והשאר דיאולן או משהו אחר...).
נו, לך תסביר לכל מוכר שרק רוצה למכור את מרכולתו שבתפירת שמיכת טלאים אני מעוניינת רק בכותנה מלאה ומדוע...

אז באמת מדוע ?

בגלל ה - ב.ב.ב.
ב- בשביל הבריאות - בד כותנה הנו בד נושם ומאוורר, מאפשר לגוף המתכסה בשמיכה כזו לנשום דרכו. אדם ישן מזיע בשנתו, עם שמיכת כותנה הזיעה תתאדה והוא ירגיש נעים ולא יתקרר.
הכותנה היא חומר טבעי ולא סינתטי  חומר הטוב לנשימה. זאת בניגוד לחומרים כמו פליז העשוי במקור מחומרים כמו נפט (מחזור בקבוקי פלסטיק - שעשויים מנפט...).
ב - בשביל הביטחון - בדים סינתטיים נוטים להידלק במהירות במגע או בהתקרבות לאש, הם מתמוססים ונדבקים לגוף וקשה מאוד להסירם. לעומתם בד כותנה גם אם הוא נדלק, נשרף ונעלם כאפר וניתן לכבותו הרבה יותר מהר - במובן שאינו נדבק ואינו נשאר על הגוף.
ב- בשביל הבלעדיות - שמיכות הטלאים נתפרות באופן מיוחד וייחודי, אין שמיכה אחת כחברתה... כל שמיכה נתפרת באהבה רבה ובכוונה מיוחדת לעשותה שונה ומיוחדת. כל אחת היא יצירת אומנות בפני עצמה.
שמיכות הטלאים ידועות בעמידותן לאורך שנים דווקא עקב היותן עשויות משלוש שכבות של כותנה, הן מחממות במידה, ומתאימות הן כשמיכה והן ככיסויי מטה.

אין ספק שלכל בד יש את הייעוד והשימוש שלו, חשוב לדעת את יתרונותיו וחסרונותיו בכדי להתאימו למטרה הנדרשת.
אני אישית נהנת מאוד מהעבודה עם בדי הכותנה (למרות שצריך לגהץ אותם...) ומגלה עולם אומנותי שלם בעיצובים ובצבעים שיש בבדים.
יונה

הנה פנת העבודה שלי עם שמיכת יחיד שהכנתי לנכד.

ראנר לשולחן שניתן כמתנה לבת של חברה בחינה.

שמיכות לתינוק שכבר מצאו בית חם ותינוק לחמם...

שמיכה בהכנה...

עוד על עבודות טלאים, ניתן לראות בעמוד הפייסבוק שלי
עמוד הפייסבוק שלי

סיור בתערוכות טלאים

לפני שבוע בדיוק נסענו, קבוצת בנות העוסקות בטלאים לסיור בתערוכות טלאים של שתי קבוצות ואומנית קווילט מיוחדת במינה.
התערוכה הראשונה בה בקרנו היתה באור עקיבא, במרכז הקהילתי המקומי. שלל עבודות מיוחדות במינן תלויות בלובי המרכז והעין אינה יודעת לאן להביט קודם.
איטה זיו, מדריכת הקווילט של הבנות הדריכה והסבירה לנו באריכות ובסבלנות על תהליכי הלימוד והעבודה של הבנות, החל בטכניקות השונות וכלה בנושאים הרבים המוצגים בתערוכה.
אני מעלה כאן מעט מתמונות העבודות, אך בהחלט ממליצה להגיע למרכז ולראות במו עיניכם.

המשכנו בנסיעה, תוך שאנו מחליפות רשמים ומלאות התפעלות והגענו לביתה של לינדה בראון, מראשונות הקווילטריות בארץ. לידה קבלה אותנו במאור פנים ובכיבוד מעשה ידיה - לחם, גבינות, זיתים ועוד...
אחר כך התיישבנו בסלון ביתה והיא הציגה בפנינו את יצירותיה, הסבירה על תהליך העבודה שלה שמלווה במחקר מעמיק על התרבויות השונות המוצגות בעבודות ועל הסמלים השונים. לצערי, איני יכולה לפרסם את התמונות, אך מי שרוצה מוזמן להגיע אליה לכפר יונה (בתאום מראש, כמובן).
לינדה גם מטפחת את גינתה והיא יצירת אומנות בפני עצמה, שווה לצאת ולחוות פינה קסומה זו.

מביתה של לינדה המשכנו לרעננה, במשכן העירוני למוסיקה ואומנויות ברעננה הוצגה תערוכת "מעשי טלאים" בה מוצגות  עבודות מובחרות של תלמידי קורסים בהדרכת נאוה ליברמן.
גם שם קבלה אותנו נאוה במאור פנים וליוותה את הסיור בהסברים על הטכניקות השונות ותהליך היצירה המופלא. כמעט 100 עבודות תלויות במרחב המשכן ומציגות תהליכי עבודה וחשיבה מעניינים ומורכבים.
הנה קמצוץ מעבודות אלו:

הנסיעה חזרה עברה בשקט יחסי כשכל אחת מאיתנו מהרהרת ביצירות המדהימות שראתה ומידי פעם גם מעלה הרהור על כיוון מחשבה לעשיה יצירתית עתידית.
היה יום נפלא ואנחנו מתכננות עוד יום כזה בהמשך...
יונה

חגיגה של יום הולדת...

בחודש האחרון חגגתי לגלריה שלי יום הולדת שנה. לחגיגה צרפתי והזמנתי את כל חברי הפייסבוק שלי, חברי הבלוג ועוד חברים מרחבי העולם הוירטואלי. הרבה מאוד צפו במוצרי הטכסטיל והבד שאני יוצרת, תמכו ועודדו אותי להמשיך ואף הציעו לי להכין מוצרים שימושיים לבית.
אכן, הגלריה התעשרה בהמון יצירות חדשות ואני הגרלתי בין המצטרפים והמעודדים שי צנוע של 50 ש"ח לרכישה בגלריה. ארבעה זכו בפרס והם מוזמנים להגיע וליצור קשר בכדי לממש את זכייתם.
אז מה אפשר לקבל תמורת 50 ש"ח?
שני פרחים לדש או לשיער,

פרח לדש וסרט לשיער,

תפוח או אגס ריחניים 

 סלסילות לארגון ואיחסון

נרתיק למשקפיים,

תיק איפור מעוצב,

ארגונית קטנה לתיק לשימוש אישי ועוד...
אפשר כמובן להזמין מוצר בעיצוב אישי ומותאם לבקשתכם...
מזל טוב לזוכים: גלית, אהרון, לילך וירדנה.
יונה

מחזיק מפתחות או קישותיק...

אתמול התחלתי בהפעלת הסדנאות לילדים ונוער בגלריה שלי. את היום פתחתי עם תבל - ילדה בת 9, מקסימה ועדינה שבחרה לעשות מחזיק מפתחות בצורת תות.
התלבטתי, עוד לפני שהתחלתי בסדנאות, אם להכין ערכות מוכנות או לפרוש את החומרים על השולחן לבחירת הילדים והחלטתי בעד פריסת החומרים.
תבל בחרה בד כותנה ורוד עם נקודות להכנת התות ועלה מלבד בצבע סגול. היא מעולם לא אחזה מחט ולא תפרה דבר...
בסיום הפעילות שאלתי אותה: " האם תדעי לעשות עוד תותים בבית?", "כן" היא ענתה ואני בהחלט מקווה שהיא תכין עוד.
הנה תבל בעבודתה:

תבל החליטה להצמיד את מחזיק המפתחות לתיק בית הספר שלה בתור קישוט לתיק - היה כיף לראות את תבל בעבודתה.
גם היום תהיינה סדנאות לילדים - מקווה לזכור לצלם ולהעלות את התמונות.
יונה

ראו כאן...

ראו כאן...

שנה הלכה... שנה באה... 2

כל כך הרבה דברים קרו השנה ובאמת, שווה לכתוב עליהם...
למה לא כתבתי? פשוט לא היתה לי סבלנות לשבת ולארגן את המחשבות שלי.
זו היתה מן תקופה בה מרוב עצים, לא רואים את היער...
מה העיר אותי לכתיבה ? גם אין לי מושג, אולי הערה שנכתבה בפורום טכסטיל וליבוד בתפוז של אחת המשתתפות שבקרה כאן ונתנה מחמאות... באמת - מילים חמות עושות לי את זה, מלה טובה שווה המון...
אז מה היה השנה?
* פתיחת הגלריה
* פיתוח המון מוצרים חדשים
* קניית מכונת אוברלוק
* קניית מכונה חדשה לתפירה
* טיול לאיטליה - ממש לא מתוכנן...
* מסע לפולין - מתוכנן וכמעט לא מבוצע...
* לימוד עוד טכניקות בקווילט
* חתונות... חתונות... חתונות...
* טיול למזרח הרמון ופציעה...
* ו...חתונה...
ובטח שכחתי עוד המון דברים יומיומיים ושגרתיים שגרמו לי אושר ושמחה וגם לעיתים עצב...
שנה ממש עמוסה.
ואת השנה החדשה אני מתחילה עם המון אופטימיות ועם סדנאות חדשות בגלריה שלי ומבצע מדליק (ראו כאן...).
ושתהיה לנו שנה נהדרת, יצירתית, מאושרת והכי חשוב - בריאות ושלוה לכולם.
יונה

חגיגה בגלריה יונהל'ה - מימד מיוחד בבד.

בדיוק לפני שנה פתחתי את הגלריה שלי.
ועכשיו היא חוגגת שנה ויוצאת במבצע חדש.
לראשונה, סדנאות יצירה קצרות וקלות לילדים, שתתקיימנה במהלך חול המועד סוכות.
אני ממש מתרגשת... בשבילי זו חזרה לשנתי הראשונה כמורה, בה החלפתי מורה לאומנות בחופשת הלידה שלה. זו הייתה תקופה מיוחדת ונהדרת שהיוותה לי השראה להמשיך ולהיות כזו גם במהלך השנים הבאות ולעתים במקום שעות הוראה רגילות הקדשתי זמן ליצירה של הילדים בכתה.
יצירה אישית או יצירה שיתופית, יצירה לקראת חג או בעקבות נושא למידה - תמיד היה משהו ששווה ליצור בשבילו.

אז, לקראת יום הולדת שנה יש גם הגרלה שבועית, כספית לרכישה בגלריה.
מי יכול לזכות?
- כל מי שעושה לייק לדף שלי בפייסבוק (http://www.facebook.com/pages/%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%93-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%91%D7%91%D7%93/326489057371710)

- כל מי שמפרסם את הדף שלי או הרשומה הזו בפורומים שונים (צריך כמובן לחזור לכאן או לפייסבוק ולהשאיר הודעה/תגובה).

- כל מי שמגיב לבלוג...

- כל מי שנרשם כעוקב לבלוג שלי (להשאיר הודעה נפרדת).

אפשר כמובן לעשות הכל ולהגדיל את האפשרות לזכות פי 4...

לפניכם מבחר מעבודותי, עוד תוכלו לראות בדף הפייסבוק שלי.
להתראות יונה