תפוח אדמה אינדיאני - לקראת לג בעומר

כבר חודש שכל הילדים בכל הארץ בוודאי אוספים קרשים וחומרי בעירה למדורות לג בעומר - סוף סוף, מותר להם להיות פירומנים ולשחק באש...
אחד הדברים היותר טעימים שניתן לאכול ליד המדורה הוא כמובן תפוח אדמה שרוף...
ויש המון דרכים להכין אותו - יש שפשוט זורקים אותם אל הגחלים ומחכים יתבשלו, אחרים עוטפים בנייר כסף בכדי שלא ממש יהיו לפחם והמהדרין גם משחילים אותם על חוט מתכתי בכדי שאפשר יהיה להוציא אותם ולמצוא אותם בין הגחלי האמיתיים...
אבל כולם הם רק תפוחי אדמה!!!
ולי יש הצעה של שדרוג ממשי למאכל המדהים הזה - תפוחי אדמה אינדיאניים... אני לא בדיוק זוכרת מתי היתה הפעם הראשונה שהכינו אותם, ומה בדיוק המקור להכנה או לשם המיוחד הזה...אבל זה היה באמת מזמן...
אז מה צריך בשביל ההכנה: תפוחי אדמה (כמובן...) רצוי שיהיו קצת גדולים, ביצים, סכין חדה וכפית, נייר כסף.
וההכנה: חותכים את קצה תפוח אדמה בערך בשליש הגובה (לשמור בצד) ומתחילים להוציא את הפנים שלו (בחלק הגדול יותר). להשאיר כס"מ מתפוח האדמה מכל צד ואז, לשפוך פנימה את הביצה ולסגור עם השליש שהורדנו. עכשיו לעטוף בנייר כסף ולהכניס לתוך הגחלים של המדורה (אפשר להביא מנגל קטן ולשים שם גחלים מהמדורה ושם להכניס את תפוחי האדמה האלו.
זמן ההמתנה משתנה בהתאם לגודל תפוחי האדמה, אך הוא הרבה יותר מהיר מזמן ההמתנה לתפוח אדמה רגיל, הביצים מתבשלות מהר יותר.
לחתוך לחצי לאורך תפוח האדמה לפזר מלח ובתיאבון...

ארגונית לטיטולים ומיכלי הכלה לשידת תינוק

שלושה שבועות לקח לי לעבד את בקשתה של חברה למשהו יישומי... "אני רוצה משהו מיוחד, עדין, להולדת האחיינית שלי..." כך אמרה.
אז חיפשתי רעיונות ומצאתי בד עדין וחמוד שהוביל אותי להחלטה לתפור לה ארגונית שיכולה להתלות על מיטת תינוק או על הקיר בעזרת מתלים ומקל וכן, שני מיכלי בד תואמים.
וכפי שכבר נאמר"תמונה שווה אלף מילים..."

הגזרה לארגונית היא שלי והגזרה למיכלי ההכלה לקוחה מתוך הדרכה של מור והבד היפה נקנה בפיסות.
החברה התלהבה ביותר וכבר מחכה בקוצר רוח ללידה המצופה - שיהיה במזל טוב.
אני נהנתי מאוד להכין את היצירות החדשות וכבר בתכנון עוד שניים... ואם לא הזכרתי - המילוי הוא מילוי כותנה המאפשר רכות נעימה וכמובן כיבוס קל.
יונה

ונזכור את כולם...

בכל שנה ביום הזכרון וביום השואה, אני זוכרת... מה?

זוכרת חיים!!!

זוכרת אירועים, תמונות, מראות...

אוצרת זכרונות!

בכל שנה, בימי זכרון קשים מנשוא,

עת המוסיקה הופכת פתאום עדינה ונעימה לאוזן,

אני זוכרת...

זוכרת רגעים קסומים, מגעים...

מרגישה סביבי חיים אחרים עולים.

מתוכי עולה הזכרון...

ממעלה זמנים אחרים, רגעים מיוחדים-

שנשארו בשביל להמשיך חיים...

חוויה של שיווק ופרסום ושמיכת המיסתורין שלי

במסגרת היותי חברה בקבוצת פלא רמת הגולן, הזמנו השבוע מרצה אורח בשם גלעד פולק. לאחר מפגש על קפה ועוגה קצר, התיישבנו לערוך את הסבב הקצר של הצגת העסק ולאחר מכן התפנינו לשמוע את סודות השיווק הנכון. טוב, לא שלא שמעתי קודם הרצאות מסוג זה, שמעתי... אפילו הייתי בקורס שמט"י גולן ערכו עבור עסקים קטנים... אבל היה משהו בסדר ובארגון של הדברים כפי שהוצגו ע"י גלעד שהאיר לי נקודות מסויימות. התובנה העיקרית שיצאתי איתה היא שחשוב לשמוע את הדברים שוב ושוב, כי במהלך היומיומי שלי אני עסוקה כל כך ביומיום, בייצור ובמכירה שאני לא בדיוק מתפנה להתארגן נכון אל השיווק והפרסום המתאימים לי. הם גם עשויים להשתנות במהלך הזמן וחשוב לתת על כך את המחשבה!!!
אז מי הלקוח שלי? מי הלקוח המועדף עלי? האם זה אותו אחד שהיה לפני מספר חודשים או שהשתנה? מה הצרכים שלו? מה הכאב שלו? איך אני מחפשת את הדרך לגלות אותם?
הרצאה כזו חידדה לי את המיקוד על כך!
לפני שהגיעו כל המוזמנים וכל חברי הקבוצה הקבועים, איתם אני נפגשת כל שבוע, הכנתי שולחן מלא בכל דברי היצירה שלי. על הקיר מאחורי השולחן תליתי את יצירת המופת (או בעצם, רק את הטופ שלה...) שמיכת המיסתורין שלי... אותה הכנתי בסדנת קווילט במרכז הקווילט שבבוסתן הגליל. תהליך ההכנה עוד לא הסתיים והשמיכה ראויה לפוסט נפרד שיגיע בהמשך...
והנה התמונות:
אני ליד השולחן...

תצוגה של כל הדברים: פרחים על סיכות דש וראש, תיקי צד לכל מטרה ותיקי איפור, סינרי הנקה ושמיכות לתינוק, ציפיות לכריות ועוד...

את התמונות צלם קובי סמברנו