היום זה היום... פתיחת הגלריה שלי

לזכות ב-1000 דפים...שווה לכל הדעות, לא?

בחיי שמתאים לי להעשיר את מגוון הדפים להכנת כרטיסי ברכה שקיים אצלי - במיוחד שזה ניתן בבלוגקנדי...
הנה הערימה- ממש מתאימה וממש בזמן, גוון בצבעים, בצורות, המון אפשרויות לשילובים - המון רעיונות כבר מתרוצצים אצלי בראש...

סיום שבוע של חגיגות ומתח לקראת ההגרלה...

אחרי שבוע של חגיגות, קורה שלפעמים - החגיגה נגמרת... כמובן - עד לשנה הבאה .
המשימה האחרונה שנתנה לנו היום מבוססת על משימות השבוע האחרון והיא בעצם כל מהותה של לילך - "חדוות היצירה".
לילך בנתה את המשימה בהשראת השאלות שנשאלות ב"מאסטר שף". היא מבקשת לראות את היצירה שלנו וכך להכיר אותנו קצת יותר.

לילך בקשה שנעלה לרשת תמונה של אחת מיצירות האומנות שלנו, יצירה מרגשת, יצירה שיש בצידה סיפור...

כמובן, יש לספר בכמה מילים על היצירה ולמה היא הראשונה שעלתה לנו בראש כשחשבנו על המשימה....

בנוסף, חשוב לציין בפרסום שזוהי המשימה האחרונה במסיבת הבלוג של ויטרינה , עם קישור לבלוג. ואז לחזור לרשומת השלב האחרון במסיבה ולפרסם תגובה עם קישור לפרסום.

לילך מבטיחה שכך כולם יוכלו להנות מיופיין של היצירות.

אני בחרתי לספר על השמיכה ראשונה שתפרתי. היה זה רק כשהתחלתי לתפור, ראיתי שאי מסתדרת עם המכונה והתפרים יוצאים ישר והחלטתי לתפור שמיכת קווילט. הסתכלתי באינטרנט ומצא חן בעיני דוגמת המעויינים - עוד לא ידעתי שזו הדוגמא הכמעט הכי מסובכת שאפשר לעשות. גזרתי אותם במספריים בעזרת סרגל פשוט וחברתי בתפירה את המעויינים. לידיעתכם - לא הסתפקתי בדוגמת המעויינים הרגילה והדוגמא כללה שני גדלים של מעויינים... ראו בעצמכם:

טוב, כאן השמיכה כבר גמורה, עם מילוי כותנה ובינדינג - את זה עשיתי יותר מאוחר, אבל ההתרגשות הגדולה היתה כשסיימתי את הטופ והבנתי שעשיתי משהו ראשוני ומיוחד, משהו שאף פעם לא עשיתי בחיי...

ומה הפרס היום ?

היום תוגרל יצירה של לילך,שנעשית תמיד, כמו כל היצירות שלה, באהבה גדולה - תמונת תלת מימד מיוחדת.
ומחר, יערכו ההגרלות - היומיות - לכל יום תערך הגרלה נפרדת. ואח"כ, מי שהגיבו ארבע פעמים ויותר ייכנסו להגרלה הגדולה.
הפרס הגדול יהיה כל מה שצריך לאירוח מושלם בחגים:

* סדנת עיצוב שולחנות.
* ערכת עיצוב שולחן ל-12 איש שכוללת כל מה צריך לעיצוב מושלם. (החל מהמפה, דרך ראנר, מפיות, חבקים, קישוטים ואביזרים)

* ערכה ובה 6 כרטיסי שנה טובה.
אני ממש מתרגשת - מקווה לזכות באחת מההגרלות - כל פרס ממש שווה...
אבל בעיקר, נהנתי להשתתף במסיבה הזו ולשתף בכל יום במשהו משלי. יום הולדת שמח לילך.
יונה

בלוג קנדי של מניירות

ונא לקרוא את המ' כמקשרת - היצירות של קרן מנייר פשוט מופלאות. היא מתמחה בצביעה של חותמות בקופיק והדמויות שלה כל כך תמימות ומתוקות. אז מי שמחפש/ת הכנת אלבום מעוצב ומיוחד, כרטיס ברכה אישי ועוד - שווה להכנס אליה לבלוג ולראות.
http://manyerot.com/?p=237

ברכה לבלוג בן שנה

חברה חוגגת לבלוג שלה יום הולדת שנה,
איזו יצירתיות של ואיזו ברכה.
איזה בלוג עשיר ומלא רעיונות -
המשיכי כך עוד שנים רבות.
שווה לפרגן לבלוג ולחברה,
אמנם רק בן שנה, אבל ממש שופע יצירה.
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=706998&blogcode=12687739

סבתא אוהבת, אבל... לא סורגת ולא תופרת...

לפני כחודש התקשרה אלי חברה מקבוצת פ.ל.א טבריה ובקשה את עזרתי. כיום היא עוסקת בשיווק מוצרי אומגה 3 אך בעבר היתה מטפחת בפעוטון בקבוץ ובזכרונה נחרתו קופסאות ה"ממויינים" והמשחקים שעשו המטפלות לפעוטות, בהתאמה לגילאים השונים. רצה הסבתא לחנות הבדים וקנתה מכל טוב: בדי כותנה מקושטים ועם פרחים, בדי סאטן וטריקו, פליז ובד גינס ועוד והתיישבה לגזור בכדי להכין משחקים לנכד האהוב...
פתאום הבחינה בערימת הבדים הגדולה, הגזורה ולא בדיוק ידעה מה לעשות איתה... הגיעה אלי ובראשה המווווווון רעיונות וערימת בדים גזורים!!! לא בדיוק בכיוון הנכון, לא בדיוק במידות הנכונות והמתאימות ועם המווון אהבה ורצון שיהיה משהו לנכד.
סיכמנו שאכין עבורה שלושה דברים: נחש ארוך, ספר שנושאו צבעים (היא בקשה את שלושת צבעי היסוד , שחור ולבן) וכיסים קטנים שאותם תוכל למלא ברשרשים ובכל מיני זרעים וגרעינים למגע ולמישוש של הילד.
מהחתיכות הגזורות לא היתה בעיה להכין כיסים והכנתי לה המון, את חלקם קישטתי ואחרים השארתי לה לקשט בעצמה. הכנתי גם נחש מפליז בצבעים שונים, באורך 2 מטר, אני גאה במיוחד בראש הנחשי שיצא לי. מיליתי אותו באקרילן והוא יצא ממש מיוחד ונעים למגע.
הספר כבר היה סיפור שונה לגמרי. דפי ספר צבעוניים - נחמד, אבל לא ממש מעניין... אז החלטתי להוסיף אפליקציות לכל דף, המסמלות את הצבע שיש באותו דף. נו, זה היה פרוייקט, באחד הבדים שהביאה מצאתי המון ציורים חמודים וגם אובייקט מקשר - שמש. בכל דף הועמדה השמש בצד השמאלי העליון ושאר האובייקטים היו שונים. עכשיו עלתה הבעיה איך לחבר - אז פליזלין דו צדדי עשה את העבודה וגם פלזלין בד לחיזוק הבד הצבעוני ולבסוף - תפר זיגזג, כמובן בצבע של הדף (המון עבודה ובעיקר - החלפת החוט העליון בכל פעם...).
יופי, הדפים מוכנים ועכשיו לחיבור, גם זו לא היתה עבודה פשוטה, החלטתי שכשפותחים עמוד - כולו יהיה באותו צבע, צד ימין חלק וצד שמאל עם האפליקציה, אז הדפים חוברו אחד אחד, נהפכו, גוהצו ואז עוד דף ואח"כ עוד אחד.... המון עבודה כבר אמרתי?
הספר בסוף יצא עבה מאוד, כמעט 2 ס"מ... חששתי שהמכונה שלי לא תצליח לחבר את הדפים, אבל מצאתי איזשהו פתרון ורק ממש בסוף בחיזוק האחרון הייתי צריכה תפר אחד עם כל הדפים. תאמינו או לא, המכונה שלי עבדה כמו שד... מכונה בת 100 שנה - MARDIKS
שכבר סיפרתי איך הגיעה אלי ואיך הגיעה לארץ ישראל, פשוט לקחה את העובי הזה בקלות יתירה.
הכריכה החיצונית, העשויה מבד גינס, נשארה ללא תוספת וגם העמוד הראשון והאחרון. זה נעשה במיוחד בשביל הסבתא שתוכל להוסיף משהו משלה, או לכתוב משהו לנכד, למזכרת.
היום היא מגיעה לקחת את היצירות - אני במתח לראות את תגובתה... אז לא יכולה להעלות כרגע תמונות, רק אחרי שתגיע...
נתראה ממש בעוד כמה שעות
יונה

סיור לילי בירושליים

סיגל הראל עורכת סיור מיוחד מאוד בירושליים.

עיצוב חדר או קליניקה בעזרת מעט פריטים.

חברה טובה פתחה קליניקה חדשה. היא דולה ומתמחה בטיפול בהריוניות בעזרת שיאצו. בעצת חברה אחרת צבעה את קירות הקליניקה בצבעי שמנת וטורקיז - צבעים שנעים להסתכל עליהם אך לא פשוט לצרף אליהם פריטים נוספים.
הגעתי אליה בכדי להכיר את המקום ולעזור לה במציאת פתרון עיצובי וטכני - חיבור המזרונים שעל הרצפה למזרן אחד גדול.
בקשתה הראשונית היתה לכיסוי גדול שיכסה את כל שלושת המזרונים... לאחר בדיקה קצרה ראיתי שכיסוי כזה יהיה מאוד מסורבל ואף כבד (הרי לעיתים יהיה צורך להורידו ולכבסו, לא?). הצעתי לה הצעה הרבה יותר מעשית - לרכוש שלוש ציפיות של שמיכה חורפית בצבע זהה ולתפור בצידי הציפיות סקוטש שבעזרתו יוצמדו הזרונים אחר לשני.
במקביל, קצרתי לה את הוילונות שרכשה באיקאה ומהשאריות תפרתי לה ציפיות תואמות לכריות הטיפול שלה -ציפיות שניתן להוריד בקלות ולכבס בקלות. הבד של הוילונות הינו בצבע שמנת חלק והחלונות ממוקמים בקירות הצבועים בטורקיז - כך זה גם מרגיע את העין... להוספת גיוון וצבע וקישור בין הגוונים השונים, תפרתי לה שתי ציפיות לכריות בטכניקת log cabin ובעברית - בקתת קורות, כאשר הפסים בהם רחבים יחסית ומאפשרים הצגת הדוגמא של הבד הפרחוני שמקשר בין כל הצבעים.
הרושם המתקבל בכניסה לחדר ממש מיוחד, הנה ראו בעצמכם...

וכך, עם מעט השקעה נוצרה קליניקה בעלת אווירה רגועה ונעימה לכל הנכנס בדלתה.
יונה

מתנה משותפת מצוות מאוחד - נפלאות החיפוש באינטרנט....

לפני כחודש קבלתי טלפון מבחורה חביבה שהציגה את עצמה כנציגה של קבוצת חברות המעוניינת לקנות לחברתן מתנה להולדת הבן. היא ספרה שראתה את הארגונית שעשיתי, הראתה לחברותיה והן מעוניינות לרכוש כזו לחברה.
כמובן ששמחתי מאוד, אך היות ולא בדיוק הבנתי איך הגיעה אלי, שוחחתי עימה והתברר לי שהיא אינה מאיזור מגורי ובכלל, ממש לא מכירה אותי... "היכן ראית?" שאלתי והיא ענתה ששוטטה באינטרנט ודרך אתר פלא הגיעה לבלוג הזה וראתה. ועוד הוסיפה שלא מצאה בשום מקום כזו ארגונית.
השיחה נמשכה ובמהלכה הסברתי לה שאיני מכינה בדיוק את אותו הדבר פעמיים, אבל ביחד נוכל לבחור בד אחר וגם עצוב מתאים, דומה או שונה. בהמשך, שלחתי לה דוגמאות בדים ולאחר שנבחר הבד, הכנתי את הארגונית הזו:

הארגונית עשויה מבד כותנה חמוד המתאר גן שעשועים, המילוי גם הוא מכותנה. לארגונית שלושה כיסים גדולים (עפ"י בקשת החברה|) ושני כיסים קטנים שהספתי ברגע האחרון - סתם, כי התחשק לי...
לפני כשבועיים נמסרה הארגונית (לא העליתי רשומה כי נתקעו לי התמונות במצלמה ולא הסכימו לצאת ממנה אל המחשב :))), בכל מקרה, אחרי שהצלחתי להתמודד עם הבעיה הטכנית, אני מפרסמת אותה ובדיוק עכשיו גם הגיע מייל המספר כי החברה אהבה מאוד את המתנה והיא תלויה לתפארת על מיטת הרך הנולד.
כל כך מרגש אותי להכין מתנה ייעודית, לאירוע מסויים או לאדם מסויים. ממש כיף לשתף פעולה בבחירה מתאימה של בד ושל דוגמא...
ובעקבות הארגונית הזו - הגיעו בקשות לארגוניות קטנות יותר למטבח, לחדרי עבודה וגם לשירותים... אז עכשיו - לעבודה!
ואני מקווה שכבר בשבוע הקרוב יהיו תוצרים לספר עליהם.
להתראות יונה

קדמת צבי חוגגת 30

"...בשיירת משאיות עמוסות לעייפה, הגיעו ראשוני המתיישבים... עוד בטרם פרקו רכושם מן המשאיות, חתמו על טופס שהגיש להם נציג חטיבת ההתיישבות ובו נאמר - קבלנו לידנו מושב אחד בלבד". (מנחם רהט, מעריב)
זה היה ב-17.5.81, מאז חלפו להם 30 שנה...
אנחנו (בעלי, אני ויעל בכורתנו) הגענו לקלע (המקום הזמני) באוקטובר אותה שנה והיינו למשפחה השביעית או השמינית בגרעין הראשון. מאז, השתנה הרבה מאוד, היישוב גדל והתרחב ובשנת 1986 עלינו לנקודת הקבע שלנו, כל אחד לביתו ולחצרו. במהלך השנים נקלטו משפחות רבות ונוצרה קהילה גדולה ומגוונת.
באוגוסט השנה החלטתי לקחת על עצמי את הפקת האירוע המרכזי לחגיגות ה-30 של המושבה שלנו - קדמת צבי. סביבי נאספו המון חברים נהדרים שתרמו כל אחד מזמנו וממרצו, חידשו קשרים ישנים ופיתחו חברויות חדשות - כי מטבע הדברים והשנים, כל אחד התרכז בביתו, עסקיו, משפחתו וקצת נשכחה החברותה שהיתה...
שלוש אירועים קיימנו: ערב שירה ומספרי סיפורים, חגיגת שבועות מסורתית ואירוע מרכזי של מופע ענק הכולל ריקודים, שירה וסיפור - סיפור הקמתה של ושבה לציון 100 שנה להקמתן של המושבות הראשונות.
ערב השירה היה סגור לתושבי המושבה בלבד והיהערב אינטימי ומרגש. חברים עלו לספר בהומור על רגעים של קושי או של אושר, על חוויות אישיות ומשותפות... יין של יקבי היישוב ( יקב רם, יקב זוהר, יקב בזלת הגולן, יקב אסף, יקב נשוט) ויקב רמת הגולן זרם כמים והעלה את מפלס השמחה...
חגיגת שבועות הכילה בתוכה כבכל שנה, שיירת טרקטורים/טרקטורונים וטנדרים עם עגלות עמוסות ילדים שהצטיידו מבעוד מועד במים להשפריץ לכל עבר... הם זכו גם בקלחת של מים מברז מרכזי ולא נשאר אחד יבש... לאחר סיום הטיול הממונע, התכנסנו במרכז היישוב להכנת פיתות בטבון, יצירות מיחזור וסדנת מתופפים - היה מהנה ומאחד...
המופע המרכזי שהתקיים ביום חמישי 9.6.11 חתם את האירועים ויצר התכנסות של בני המושבה עם אורחיהם הרבים, מאות התיישבו על הכיסאות המסודרים על דשא מגרש הכדורגל, נהנו מפירות העונה ומעוגות מאפה הבית של נשות המושבה וצפו במופע המדהים.
במשך חודשים עמלנו על כתיבת הטכסט, ארגון השירים וחזרות לקטעים השונים... היה מאוד חשוב לי לאפשר להרבה אנשים להשתתף ולהופיע וכל מי שרצה, היה על הבמה...
הערב רק השאיר טעם של עוד...
אני מצדיעה מכאן לילדי היישוב המקסימים ולנוער הנהדר שלנו - שגם בימי מבחנים, עבודות, מתכונות ובגרויות, הגיע לחזרות ונתן את נשמתו למען הצלחת המופע והערב, למבוגרים שבינינו שעל חשבון זמנם הפרטי, עבודתם, זמן איכות משפחתי - הגיעו לחזרות, עזרו בהקמת התפאורה, הכינו כיבוד לאורחים ועוד ועוד...
אני מודה לכל מי שאמר מלה טובה, עודד וסייע לי ולשותפתי בהפקה, עדנה להגיע לערב כה מוצלח.
יונה

תפוח אדמה אינדיאני - לקראת לג בעומר

כבר חודש שכל הילדים בכל הארץ בוודאי אוספים קרשים וחומרי בעירה למדורות לג בעומר - סוף סוף, מותר להם להיות פירומנים ולשחק באש...
אחד הדברים היותר טעימים שניתן לאכול ליד המדורה הוא כמובן תפוח אדמה שרוף...
ויש המון דרכים להכין אותו - יש שפשוט זורקים אותם אל הגחלים ומחכים יתבשלו, אחרים עוטפים בנייר כסף בכדי שלא ממש יהיו לפחם והמהדרין גם משחילים אותם על חוט מתכתי בכדי שאפשר יהיה להוציא אותם ולמצוא אותם בין הגחלי האמיתיים...
אבל כולם הם רק תפוחי אדמה!!!
ולי יש הצעה של שדרוג ממשי למאכל המדהים הזה - תפוחי אדמה אינדיאניים... אני לא בדיוק זוכרת מתי היתה הפעם הראשונה שהכינו אותם, ומה בדיוק המקור להכנה או לשם המיוחד הזה...אבל זה היה באמת מזמן...
אז מה צריך בשביל ההכנה: תפוחי אדמה (כמובן...) רצוי שיהיו קצת גדולים, ביצים, סכין חדה וכפית, נייר כסף.
וההכנה: חותכים את קצה תפוח אדמה בערך בשליש הגובה (לשמור בצד) ומתחילים להוציא את הפנים שלו (בחלק הגדול יותר). להשאיר כס"מ מתפוח האדמה מכל צד ואז, לשפוך פנימה את הביצה ולסגור עם השליש שהורדנו. עכשיו לעטוף בנייר כסף ולהכניס לתוך הגחלים של המדורה (אפשר להביא מנגל קטן ולשים שם גחלים מהמדורה ושם להכניס את תפוחי האדמה האלו.
זמן ההמתנה משתנה בהתאם לגודל תפוחי האדמה, אך הוא הרבה יותר מהיר מזמן ההמתנה לתפוח אדמה רגיל, הביצים מתבשלות מהר יותר.
לחתוך לחצי לאורך תפוח האדמה לפזר מלח ובתיאבון...

ארגונית לטיטולים ומיכלי הכלה לשידת תינוק

שלושה שבועות לקח לי לעבד את בקשתה של חברה למשהו יישומי... "אני רוצה משהו מיוחד, עדין, להולדת האחיינית שלי..." כך אמרה.
אז חיפשתי רעיונות ומצאתי בד עדין וחמוד שהוביל אותי להחלטה לתפור לה ארגונית שיכולה להתלות על מיטת תינוק או על הקיר בעזרת מתלים ומקל וכן, שני מיכלי בד תואמים.
וכפי שכבר נאמר"תמונה שווה אלף מילים..."

הגזרה לארגונית היא שלי והגזרה למיכלי ההכלה לקוחה מתוך הדרכה של מור והבד היפה נקנה בפיסות.
החברה התלהבה ביותר וכבר מחכה בקוצר רוח ללידה המצופה - שיהיה במזל טוב.
אני נהנתי מאוד להכין את היצירות החדשות וכבר בתכנון עוד שניים... ואם לא הזכרתי - המילוי הוא מילוי כותנה המאפשר רכות נעימה וכמובן כיבוס קל.
יונה

ונזכור את כולם...

בכל שנה ביום הזכרון וביום השואה, אני זוכרת... מה?

זוכרת חיים!!!

זוכרת אירועים, תמונות, מראות...

אוצרת זכרונות!

בכל שנה, בימי זכרון קשים מנשוא,

עת המוסיקה הופכת פתאום עדינה ונעימה לאוזן,

אני זוכרת...

זוכרת רגעים קסומים, מגעים...

מרגישה סביבי חיים אחרים עולים.

מתוכי עולה הזכרון...

ממעלה זמנים אחרים, רגעים מיוחדים-

שנשארו בשביל להמשיך חיים...

חוויה של שיווק ופרסום ושמיכת המיסתורין שלי

במסגרת היותי חברה בקבוצת פלא רמת הגולן, הזמנו השבוע מרצה אורח בשם גלעד פולק. לאחר מפגש על קפה ועוגה קצר, התיישבנו לערוך את הסבב הקצר של הצגת העסק ולאחר מכן התפנינו לשמוע את סודות השיווק הנכון. טוב, לא שלא שמעתי קודם הרצאות מסוג זה, שמעתי... אפילו הייתי בקורס שמט"י גולן ערכו עבור עסקים קטנים... אבל היה משהו בסדר ובארגון של הדברים כפי שהוצגו ע"י גלעד שהאיר לי נקודות מסויימות. התובנה העיקרית שיצאתי איתה היא שחשוב לשמוע את הדברים שוב ושוב, כי במהלך היומיומי שלי אני עסוקה כל כך ביומיום, בייצור ובמכירה שאני לא בדיוק מתפנה להתארגן נכון אל השיווק והפרסום המתאימים לי. הם גם עשויים להשתנות במהלך הזמן וחשוב לתת על כך את המחשבה!!!
אז מי הלקוח שלי? מי הלקוח המועדף עלי? האם זה אותו אחד שהיה לפני מספר חודשים או שהשתנה? מה הצרכים שלו? מה הכאב שלו? איך אני מחפשת את הדרך לגלות אותם?
הרצאה כזו חידדה לי את המיקוד על כך!
לפני שהגיעו כל המוזמנים וכל חברי הקבוצה הקבועים, איתם אני נפגשת כל שבוע, הכנתי שולחן מלא בכל דברי היצירה שלי. על הקיר מאחורי השולחן תליתי את יצירת המופת (או בעצם, רק את הטופ שלה...) שמיכת המיסתורין שלי... אותה הכנתי בסדנת קווילט במרכז הקווילט שבבוסתן הגליל. תהליך ההכנה עוד לא הסתיים והשמיכה ראויה לפוסט נפרד שיגיע בהמשך...
והנה התמונות:
אני ליד השולחן...

תצוגה של כל הדברים: פרחים על סיכות דש וראש, תיקי צד לכל מטרה ותיקי איפור, סינרי הנקה ושמיכות לתינוק, ציפיות לכריות ועוד...

את התמונות צלם קובי סמברנו

מחזיקי סיר עם פטנט מיוחד

מחזיקי הסירים אצלי במטבח משמשים גם כמחזיקי סירים, אבל היות והם קטנים בגודלם וגם תמיד עפים לי מהידיים... השימוש העיקרי שלהם הוא כבסיס לסיר חם.
לפני פסח החלטתי לנסות להכין כאלו ש"לא יברחו מהידיים", מחזיקי סירים שמחזיקים היטב את הסיר ולא נופלים בדיוק כשהיד מגיעה אל הידית...
הפטנט שמצאתי היה ליצור כיסים במחזיק הסירים. אל הכיסים נכנסות האצבעות ונתפסות היטב בתוכם, כך שהמחזיק אינו בורח ונשאר צמוד אל היד בעת הרמת הסיר.
על אותו הרעיון, יצרתי גם מחזיק תבנית, רצועה ארוכה שבקציה כיסים להכנסת הידיים. בעת הרמת התבנית, ניתן להעביר את המחזיק לתחתית התבנית ולקבל שימוש נוסף - תחתית לתבנית החמה. דבר זה מאפשר גם העברת התבנית מאדם לאדם או מקצה לקצה השולחן - יופי של פטנט...
הגזרה הינה גזרה פשוטה ולא מסובכת, אבל צריך לשים לב לכיווני הבדים ולחיבור האחרון של כל שלושת השכבות - אם לא מחברים נכון, זה פשוט לא מסתדר...
אחרי הסט הראשון, אותו יצרתי משארית בד אחידה שקבלתי לפני כמה חודשים מחברה (בד שהתברר כאהוב במיוחד על כל חברי...) הסט הזה ניתן כמתנה לחג לחברה שהביאה לי אותו והתקבל בשמחה רבה.
אחרי הסט הראשון, החלטתי לנסות שילובי בדים שונים וצבעים שונים ויצרתי סט כחול, צהוב, ירוק, חום, אדום ועוד...
אם לא היה מגיע החג...לא הייתי מפסיקה... אהבתי את התוצרים הצבעוניים שנוצרו.

אז הנה התמונות של שניים מהסטים:

לקראת פסח - מתכונים לחג 2: קציצות כרישה (פראסה).

הרשומה הקודמת יצאה די ארוכה, אז החלטתי למתכון השני, שאני מאוד גאה בו, לכתוב רשומה נפרדת...
להכנת הקציצות עיינתי בעשרות מתכונים של קציצות כרישה, כולם מבוססים על אותו רעיון עם תוספות שונות (בד"כ, בשר עוף טחון...). אני החלטתי ללכת על קציצה צמחונית, פשוט בגלל שי מספיק מאכלי בשר בחג וחוץ מזה - הבת שלי צמחונית וככה יהיה לה משהו טעים לאכול (יש עוד... לא לדאוג...)
ולמתכון:
החומרים: 5-6 כרשות צעירות ויפות, 1/2 כוס קמת מצה, מלח ופלפל.
ההכנה:
חותכים לאורך את הכרשות, שוטפים ומסירים את העלים היבשים (אני השתמשתי גם בחלק הירוק של הכרישה).
חותכים את הכרישה לחתיכות באורך של 1-2 ס"מ ומכניסים למחבת עם מכסה.
מאדים את הכרישה על אש קטנה כ-15 דקות (אפשר להוסיף 1/2 כפית שמן או מעט מים במהלך האידוי).
מסננים היטב את המים וסוחטים את הכרישה.
מרסקים את הכרישה בממחה.
מוסיפים קמח ביצה ותבלינים ומערבבים היטב.
מטגנים במחבת טפלון או מחבת קרמית שרוססה במעט שמן או חצי כפית שמן מנוגבת בנייר.
אני הכנתי קציציות קטנטנות - ממש "ביס בפה" ויצאו לי כ-70 קציציות כאלו. הכנתי אותן בגודל של כפית שבעזרתה גם עצבתי את הקציצית במחבת.

והנה התמונות:

בתיאבון
וחג שמח לכולם
יונה

לקראת פסח - מתכונים לחג 1: פשטידות עלי סיל.

פסח הוא חג שאני מאוד אוהבת. משהו באוויר מראה על התחדשות, לבלוב ופריחה. הניקיונות הידועים נעשים לאחר רשימה מפורטת של כל חלקי הבית על תכולתם ומחיקתם ברגע שנוקו - משהו שהוא כיף אמיתי...
במקביל תמיד אני מחפשת איך לחדש משהו לשולחן החג, מתכון חדש ושונה או מתכון ישן מחודש.
הפעם הדגש היה על מאכלים נטולי שמן וטעימים באותה מידה)נו, אני לא מתכוונת להעלות במשקל בפסח אחרי שהצלחתי להוריד כל כך יפה...) הצלחתי לשדרג שני מתכונים ישנים, האשון פשטידות עלי סיל (סלק) והשני, קציצות כרישה (פראסה).
פשטידות עלי סיל:
חומרים: 3 חבילות עלים, 6 ביצים, 3/4 כוס קמח מצה, מלח ופלפל.
הכנה:
שוטפים היטב את העלים ומורידים את הסיבם בחלק הלבן (מאחורי העלה).
חותכים את העלים (אם החלק הלבן עבה חותכים לאורכו).
מכניסים לקערה ומכסים במים רותחים למשך כחצי שעה.
מסננים ומקררים.
מוסיפים את הביצים, קמח מצה ותבלינים ומערבבים היטב.
מחלקים ל-4 ומטגנים במחבת מחוממת היטב עם רבע כפית שמן (אני טגנתי במחבת קרמית ולא הייתי צריכה להוסיף שמן בכלל לאחר הפשטידה הראשונה.
בטיגון עצמו מומלץ לתת מכת חום ראשונית ואחר כך להנמיך לאש קטנה ולכסות את הפשטידה - זה מאפשר בישול פנימי מצויין.
ועוד עצה קטנה... להשתמש במחבת קטנה ולהפוך בעדינות בעזרת מרית רחבה וגדולה או בעזרת צלחת לאחר הפרדת הפשטידה מהמחבת.
מניסיון...צריך להחביא את הפשטידות בכדי שישארו לארוחה...

ועכשיו לתמונות:

בחישוב קלורי פשוט, חצי פשטידה היא ארוחת ערב נהדרת ומשביעה עם סלט ירקות וכף גבינה.
בתיאבון, יונה