לפני חודש או מעט יותר הצטרפתי לפורום אומנות הטכסטיל והליבוד ושם, מיד בהתחלה נחשפתי לעזרה הדדית ותמיכה מדהימים של חברות הפורום. כשהועלתה ההצעה לעוך החלפה - הצטרפתי. בהגרלה קבלתי את " אמא של מאור" - שהתבררה כאשה מדהימה בעלת היסטוריה דומה לשלי (מורה בפנסיה... סבתא...ועוד).
מעיון מעמיק בבלוג שלה, למדתי עליה המון ואחד הפוסטים החזיר אותי אחורנית לימי בספריה האזורית (אולי עוד אכתוב על כך פוסט מיוחד...).
בפוסט הזה, היא ספר על זכרונותיה מקריאת הספר "בילבי" ועל הנוסטלגיה שעלתה בה כשנתקלה בספר העכשווי "גילגי" - בת דמותה של המיתולוגית הנ"ל...
החלטתי באומץ רב, להתמודד עם הכנת בובה בדמותה של בילבי.
מעולם לא הכנתי בובה...
מה חשבתי לעצמי...
התהליך לא היה פשוט - מציאת תמונה, התאמת בדים, גזירת החלקים, תפירה - הכל היה חדש.
במהלך ההכנה החלטתי ג להפוך את הבובה למשהו שימושי ולהוסיף לה מגנטים, כך שיהיה אפשר לתלותה על המקרר וכן, אטבים דקורטיביים שישמשו לפתקים ושאר תזכורות התלויים למכביר על כל מקרר.
והנה התוצאה:
בתמונה האחרונה מחזיקה הבובה את כרטיס הביקור החדש שלי ואת הכרטיס שצרפתי להחלפה. בנוסף, צרפתי גם סיכות ראש לנכדות המקסימות שלה ואחת בשבילה.
מעיון מעמיק בבלוג שלה, למדתי עליה המון ואחד הפוסטים החזיר אותי אחורנית לימי בספריה האזורית (אולי עוד אכתוב על כך פוסט מיוחד...).
בפוסט הזה, היא ספר על זכרונותיה מקריאת הספר "בילבי" ועל הנוסטלגיה שעלתה בה כשנתקלה בספר העכשווי "גילגי" - בת דמותה של המיתולוגית הנ"ל...
החלטתי באומץ רב, להתמודד עם הכנת בובה בדמותה של בילבי.
מעולם לא הכנתי בובה...
מה חשבתי לעצמי...
התהליך לא היה פשוט - מציאת תמונה, התאמת בדים, גזירת החלקים, תפירה - הכל היה חדש.
במהלך ההכנה החלטתי ג להפוך את הבובה למשהו שימושי ולהוסיף לה מגנטים, כך שיהיה אפשר לתלותה על המקרר וכן, אטבים דקורטיביים שישמשו לפתקים ושאר תזכורות התלויים למכביר על כל מקרר.
והנה התוצאה:
