כשיצאתי לפנסיה, לפני שנה וחודש בדיוק, היו שאמרו לי "מה תעשי כל היום?" ובכן, אני לא מאלו שמוציאות בכל יום את השמיכות והמצעים החוצה והבית נראה כמו בזמן ניקיון פסח כל יום. החלק הזה המשיך להיות כרגיל - כל אחד בבית תורם את חלקו. נכון שעכשיו אני "לא עובדת", אבל זה לא אומר שהפכתי לעוזרת בית... חיים ביחד - מנקים ביחד.
לגבי הבישול - זה כבר עיניין אחר - מאוד אוהבת, אז היה לי המון זמן לכך ובהחלט משתדל יותר לגוון גם ביומיום ולא רק בשישבת...
וכמו שכתבתי, היה עיניין השיפוץ - פרוייקט מדהים (עוד אעלה כמה תמונות כשאלמד להעלות אותן בסוף הרשומה) וקצת עבודה עם הנוער (עד שמצאו מדבית קבועה...).
ובעיקר - ארגון הרע התיאורטי והממצאים לעבודות הסמינריוניות שלי (אחת עוד בשלבי התפתחות ואחת מחכה להערכת המנחה).
על כל עבודה אכתוב עוד בפירוט ברשומה נפרדת - כי הממצאים היו ממש מעניינים.
והזמן, בראייה לאחור, ברח.
כאילו בפנסיה וכל הזמן לרשותי, עושה המון דברים (מסמנת כל יום ב-V מה שנעשה, אז יודעת...), אבל וזה אבל גדול, הזמן באמת בורח.
לוקחת לי את הזמן לקפה הבוקר, לא ממהרת לשום מקום והכל בנחת, זה כיף אדיר - שינוי מהותי מיום העבודה הרגיל והסטנדרטי שהיה בעבר. למדתי שהכל יהיה ויעשה בסופו של דבר ושום דבר אינו ממש דחוף - נפרדתי מלוחות הזמנים, למעט מה שהכרחי כמובן, ויצקתי שלווה לחיים שלי.
למדתי להציב לי מטרות קטנות לכל יום או שבוע, כך שיאפשרו לי לתמרן את הזמן באופן נינוח. לתת זמן לעצמי לקריאה, למחשבה וסתם לישיבה, במקביל השתדלתי לא לשכוח שסביבי כולם עדיין עובדים - זה בהחלט היה קשה.
אז מה לעשות בכדי להיות בפנסיה ולהינות באמת?
1. לקחת את הזמן להבנה של השינוי.
2. למצוא עיניין ועיסוק אחרים - לא לחוצים ולא מלחיצים.
3. להשאיר תמיד זמן לעצמך, לתחביבים ולהנאות האישיות.
4. לא לשכוח שאחרים עדיין בטירוף של עבודה-בית ולקבל בהבנה את הלחץ שלהם.
5. להגיד לעצמך "אני בפנסיה" ולמצות מהמילים את ההנאה הכי גדולה שאפשר - זה מגיע לי...
התמונה היא מבט מהמטבח החדש אל החצר - סוסים הגיעו לבקר.
(ובפורמט החדש - התמונות מתיישבות בדיוק היכן שאני רוצה... נהדר
