ככה שואלת בת של חוואי בנגב את אביה בכתבה הבאה ב-nana10.
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=668396&pid=48&typeid=1
ומה הוא עונה לה?
כן, כדאי...
ובכן, זה בדיוק המקום בו אפשר לעשות מטקוגניציה במשחק הזה - "למה כדאי?"
כל השיקולים, כל האסטרטגיות איך להרוויח עוד כסף, איך לפתח את החווה בכדי לעלות בשלבים ולהתקדם במשחק.
לפני כשבועיים כתבתי כאן על האפשרות לשלב את המשחק בשיעורי המתימטיקה בבית הספר.
אז בואו נחזור לשאלה של הילדה: "האם לשתול אננס?"
ראשית, נתונים בסיסיים: הכנת המשטח ושתילה 15 מטבעות, עלות השתיל 95 מטבעות, קבלת 1 נקודה על השתילה ושתי נקודות על סוג השתיל. הפרי יהיה מוכן לאחר יומיים וייתן רווח של 242 מטבעות.
האם כדאי?
ראשית, ניתן לעשות את החישוב המתימטי הבסיסי בכדי לראות את הרווח הצפוי לשעה (אולי יש צמחים המאפשרים רווח גדול יותר?)
שנית, יש שיקולים נוספים: מצב הנקודות לעליה לשלב הבא, מצב הריבון (פרס עבור גידול סוגי גידולים), נקודת הזמן הבאה שאהיה במשחק (הצמח עלול לנבול אם לא אגיע בזמן) - אם כל אלו יתנו תמונה חיובית - כדאי לשתול אננס, אם לא - כדאי לחפש משהו אחר...
אוקיי, הילדה שתלה אננס ומגיעה לאחר מספר שעות לחווה. היא רואה שהתפתחות האננס נמצאת בשלב של 50% התפתחות - כלומר, היא הגיעה לאחר 24 שעות בדיוק ונשארו לה 24 שעות לחכות למצב של איסוף הפרי - שוב, חישוב מתימטי אינטואיטיבי שניתן להעלותו למודעות שלה באמצעות שיחה פשוטה.
מנסיוני, ילדים אוהבים לשבת יחד ולייעץ אחד לשני לגבי הפעולות שהם עושים - וויגוצקי כתב על תחום ההתפתחות המשוער וציין את התרומה הרבה של קבוצה מעורבת לצורך העניין - הצטרפות של מורה מכוון לקבוצת ילדים העוסקת בעינייני החווה של אחד מהם, יכולה להרחיב את אופן חשיבתו של הילד על הפעולות שהוא עושה, הכדאיות - רווח והפסד, יצירת אסטרטגיות להתקדמות והבנתן וכמובן - עריכת פעולות מתימטיות בע"פ (בכתב, אם צריך) לצורך ההתקדמות.
ערך מוסף נוסף הוא שכל ההוראות כתובות באנגלית, כך גם שמות הפריטים - אז גם המורה לאנגלית יכולה לעשות מטעמים מהחווה...
