ירדן, ירמוך, ירקון ו....ירשלם!

ביום רביעי השתתפתי בסיור מעניין ביותר בירושליים. עכשיו אחרי שהשתחררו שרירי רגלי מהירידה והטיפוס במדרגות עיר דוד, אני יכולה להתפנות ולחשוב על המפעל הענק בהבאת המים לירושליים וכיצד אותה תעלה ידועה בשם "תעלת חזקיהו" אינה המפעל הראשון להבאת המים לעיר הנמצאת במקום כל כך גבוה.
משפט אחד של המדריך מלווה אותי מאותו סיור. תמיד מדברים על שמותיה הרבים של ירושליים ומקורותיהם, אך מעולם לא שמעתי את ההקשר הכתוב בכותרת זו. מעניין לשים לב לאותיות המשותפות לכל השנות "יר" וכל שא השמות הם שמות נחלים בארץ!
כלומר ההקשר הינו המים. "יר" - במשמעות של מעיין, מקור מים.
הקשר זה נמצא בחרסים שנמצאו דווקא במצריים בשנים האחרונות. ממצא המעיד על כך שירושליים במקורות קדומים נקראה על שם המעיין הנובע במורדותיה "מעיין שלם".

זה רעיון...: בואו נטרקבק

זה רעיון...: בואו נטרקבק

הבלוג של יעקב: לוגי - בלוגי: קישורים בין בלוג לבלוג

הבלוג של יעקב: לוגי - בלוגי: קישורים בין בלוג לבלוג

קישורים בין בלוג לבלוג

רשומה זו במקורה היא רשומתה של נורית אשר נרשמה בכדי לעודד את הוספת הפונקציה לבלוגים של הקורס שלנו. נורית כתבה:

"רשומה זו היא כדי לבדוק האם ההגדרה שלנו ל- trackback (אשר בשפת BLOGGER נקרא backlink) עובדת.אני מזמינה אתכם לערוך איתי את הבדיקה:

1. כל מי שמעוניין, יכניס בבלוג שלו קישור לפוסט הזה שלי.

2. כאשר אראה את ה- backlink (אם אכן הגדרתי אותו נכון...) אעשה קישור לבלוג שהתקשר אלי, וכך תוכלו גם אתם לראות אם זה עובד וכיצד זה מופיע.

3. אני מזכירה איך אמורים להגידר זאת (לפי הנאמר ב"עזרה" של בלוגר):נכנסים ללשונית הגדרות - שם ללשונית תגובות - מסמנים V ב"הצג" בהגדרה החמישית: "הצג קישור".

4. אני מציעה שבמקביל, לפחות הראשונים גם ייכתבו לי בתגובה, או במייל שהם עשו קישור אצלם, כך שאם הטרקבק לא עובד, נדע שיש בעיה.תודה לכל משתפי הפעולה"

אני מצטרפת לבקשתה.

יונה

יונה

אח פגישה, אח פגישה שכזו...

אח, איזו פגישה...

עוד לא אוכלה במלואה.

אז קודם כל - תודה מקרב לב לכל היוזמים,

לכל מי שטרח ועבד למען ערב כה מדהים.

הגעתי ומיד הכרתי פנים ושמות

ואחרים נבוכתי שלא הצלחתי לזהות.

אך באווירת המקום ומוסיקת הרקע -

נמוגו להן כל השנים לפתע.

נזכרתי בסיפורים, אירועים, בשעות וימים,

מנבכי הזכרון צצו להם פני החברים.

לפגוש את כל המורים הישנים -

כאילו רק אתמול נפרדנו ולא לפני שנים.

אז מה אם מעט משקל על עצמותינו העלינו -

או נוספו קמטים על פנינו...

את זאת בוודאי נראה בתמונות,

וככה זה גם צריך להיות.

זו היתה לי חוויה נהדרת, מדהימה - אין מילים

או איך לומר זאת - ממש פגישה מהסרטים.

אז לכולם, כפי שאמרתי אתמול,

אם תזדמנו לגולן, כל אחד יכול -

לקפוץ לבקר בכל שעה -

לקפה בוודאי וגם לעוגה...

אני כבר למפגש הבא מחכה.

אחרי 32 שנה - פגישת מחזור 1977

עכשיו כל קוראי יודעים בת כמה אני, אבל זה לא משנה, לא לי ולא לבני מחזור 1977 שנפגשים מחר בערב למפגש לרגל יובל לחיינו.
זהו המפגש השני שלנו, הראשון נערך לפני כעשור והשתתפו בו רק חלק מבני המחזור, הפעם אני יודעת שיגיעו הרבה יותר.
ההתרגשות ממש גדולה, אמנם חלק מהחבר'ה אני פוגשת פה ושם, אבל רוב החברים מפוזרים בכל חלקי הארץ וגם בעולם הגדול.
ההתארגנות לקראת המפגש התחילה כבר לפני שנה באיסוף כל כתובות הדוא"ל והדואר, מספרי טלפון וסלולר, קבוצת חברים עשתה עבודה מדהימה והצליחה להגיע לכולם. דבר לא קל גם בימי הרשת של היום...
פתאום התחלתי לקבל דוא"לים מאנשים שלא הייתי איתם בקשר 32 שנה, להתעדכן היכן הם נמצאים ומה הם עושים, מגלה אנשים מחדש...
אני פותחת אלבומים שנשמרו בארון ומנערת את האבק מעל הזכרון - בוודאי השתנו, האם אכיר אותם כיום? האם יכירו אותי?
חבר פתח אתר למחזור - הכניס תמונות ישנות, פתאום גיליתי תמונות מבת המצווה שלי שם, מטיולים משותפים, מחנות, צעדת ירושליים, תמונות כתתיות משנים שונות החל ב-א' וכלה ב- יב'. כל שנות ילדותי וזכרונות רבים עולים בעירבוביה למראם.
המורה זיוה שליוותה אותנו 3 שנים והיינו מגיעים לחצרה לשבת מתחת לעץ הגדול ומכינים את מפגשי הבוקר או מסיבת הבני מצווה. שותים מיץ ואוכלים עוגיות שאמה אפתה. מפגשי הבוקר ושיר בית הספר שמתנגן לו בזמזום, הפעולות בצופים והמחנות, הג'מבורי העולמי (90 שנה חוגגת תנועת הצופים עכשיו), ועוד המון אירועים קטנים וגדולים - מרגשים מאוד מאוד.
מחר המפגש - מחכה לו בקוצר רוח...יונה

"לבלבו אגס וגם תפוח"... - בין העצים, מחשב נישא ברוח!

משחק המילים בו כיניתי את הרשומה אינו מקרי. כבר מזמן רציתי לכתוב על הנושא בו אעסוק ברשומה זו. מזה 25 שנה אני מתגוררת במושב, נוטעת ומגדלת עצי אגס ותפוח ואף קוטפת את הפרי בעונה המתאימה.
הטיפול בעצים אינו כה פשוט. במהלך כל השנה יש לשמור על המטע, לגזום נכון, לעשב, לרסס ולמנוע מחלות ועוד כהנה וכהנה עבודות המשמרות את המטע ומצמיחות אותו.
בעונת הקיץ, אחד הדברים החשובים ביותר הינו דישון והשקיה. בשנים האחרונות לאור הצמצום בכמות המים הניתנת לחקלאות צומצמו גם מנות המים לעץ ויש לוודא בהקפדה את כמות המים המושקית שתספיק לכל העונה ותאפשר לעץ לגדל את פריוץ דומה הדבר להזנה נכונה של האם בעת תקופת ההריון בכדי שהולד ייצא בריא.
וכאן כמובן, נכנסת הטכנולוגיה המתקדמת לתמונה. מחשבי השקיה הותקנו בכל החלקות (הוצאה לא מבוטלת כלל), המחשב מאפשר השקיה מבוקרת עפ"י הנחיות המוזנות אליו וכן גם דישון מבוקר ומתואם.
בעלי, שהתרחק ממחשבי הבית הנמצאים כמעט בכל חדר לא יכול עוד להתחמק מכך ונאלץ ללמוד את הנושא בעל כורחו, קיווה שלפחות קדמה זו תאפשר לו לנוח בנחת בעוד המחשב מתאם את פעולות ההשקיה והדישון ועליו רק לבדוק את מצב המטע ולא לדאוג בנושא זה.
אך לא כך הוא הדבר. דווקא המחשב מערים קשיים ובעיות, עוצר את פעולת ההשקיה למשך שעות ארוכות (עד שמגיע האדם לשחרר את הכפתור...) ויוצר חוסרי מים לעץ.
"המחשב בסדר" טוען איש החברה, הוא מפסיק לעבוד בכל פעם שיש תקלה - אבל הוא לא אשם, זה הלחץ בקו, לעיתים גבוה מידי, לעיתים נמוך מידי... זה הקור שמקפיא את הדשן ועוד כהנה וכהנה סיבות היוצרות מצב אבסורדי של שהיה מיותרת ורבה במטע.
דומה הדבר לאותן תוכנות למידה סגורות שמתוכנתות לתשובה אחת מסויימת ואינן מאפשרות גמישות מחשבתית ותכנון מצבים משתנים. בעלי, שאינו מבין גדול (כבר כתבתי...) אומר ובצדק - "אם הייתי יכול להגיד לו מה לעשות בכל מצב, הכל היה נפתר בלי בעיות..."
נו, אז הינה פריסבי נוסף למתכנתי המחשב להשקיה בחקלאות - פיתוח תוכנה שתאפשר לחקלאי להכניס פנימה אפשרויות ומצבים שונים שעלולים לחבל בהשקיה הטובה.
יש מישהו שמוכן לשבת איתכם ולהגיד מה הוא מצפה מהמחשב הנישא בין עלי המטע...

דילמה ערכית בניהול

במסגרת לימודי בקורס מנהלים, התבקשתי לכתוב על דילמה ערכית של מנהל - דילמה חד צדדית.
דילמה היא בעצם קבלת החלטה במצב של התנגשות בין שניים או יותר ערכים של האדם עצמו. מכאן ניתן להבין שמה שמעמיד אותי אישית בפני דילמה - לא יעמיד אדם אחר במצב כזה, היות והערכים האישיים שלנו שונים אחד מהשני.
ישנם כאלו אשר יעמידו את ערכי היהדות כערכים ראשונים ואחרים את ערכי הדמוקרטיה או כבוד האדם וחירותו. אך אלו קטיגוריות רחבות מאוד ובתוכן ישנם ערכים רבים שגם הם מתנגשים לעיתים זה בזה.
בכדי לחפש דילמה ערכית מצאתי ערכת עזר מעניינת באחד האתרים העוסקים בקואוצ'ינג.
ושם נאמר:
"ערכים לבני-אדם הם כמו שורשים לעצים. ללא שורשים, עצים נופלים ברוחות סער עזות. ללא ערכים, בני-אדם נופלים כשמכים בהם משברי היקום". (קרלוס ריילס).
בנוסף, נותן כותב המאמר אמיר הלמן הצעה לכל אחד - לערוך עם עצמו מפגש קצר ובו לנסות לענות על השאלות הנ"ל:
- מה מעורר בי השראה?
- מה מרגש אותי?
- מה מלהיב אותי?
- מה אני נהנה/ית להעניק לאחר?
- מה אני מבקש/ת לקבל מאחר?
- מה מכעיס אותי?
- מה מערער את בטחוני?
- מה מחזק את בטחוני?
- מה חשוב לי במערכת היחסים עם חברי?
- מה חשוב לי במערכת היחסים עם בן/בת זוגי?
- כלפי מי או כלפי מה אני מרגיש/ה מחויבות בלתי ניתנת לערעור?
- מהו הדבר אשר בלעדיו חיי לא יהיו חיים?
- ערוך/י רשימת מעשים שעשית בימים האחרונים. זהה/י בהם ערך אחד בולט.
ניתן כמובן, להוסיף שאלות נוספות ברוח זו. התשובות לשאלות אלו, יעלו בפני האדם את מערכת הערכים לפיה הוא חי ופועל.
בנוסף, מציע הלמן, "מפגש" נוסף של האדם עם עצמו, לאור התשובות שהוא נתן לשאלות הנ"ל, בו ישאל האדם את עצמו: האם זה האדם לו ייחלתי? או שמא עלי לשנות משהו? לטפח ערך נוסף שחשוב לי? לחדד ערך מסוים? לנסות ולבטל חשיבותו של ערך המכוון את דרכי ואני אינני שלם עמו?
לדעתו: אדם המכיר את מערכת הערכים המכוונת את דרכיו - שולט בחייו, שולט בעתידו, מנהיג את חייו ולא מונהג על ידם.
אני כבר קבעתי עם עצמי מפגש.
יונה

למידה אחרת בדרך אחרת - עוד נדבך על הלוח האינטראקטיבי

כריס בטשר (עפ"י וורבר,ר. 2009) מתאר בספרו על שימוש המורים בלוח האינטראקטיבי. הוא מתאר תהליך הטמעה שאורכו אינו ברור...
אך בהחלט ניתן לראות את השלבים האלו אצל מורים "מתחילים" בשימוש בלוח:
שלב ראשון - עשיית "דברים ישנים בדרכים ישנות".
שלב שני - שימוש בלוח בכדי לעשות "דברים ישנים בדרכים חדשות".
שלב שלישי - שימוש שאפשר לכנות אותו "דברים חדשים בדרכים חדשות".
לאחרונה התבקשתי לצפות בשעור ולערוך לו סטנוגרמה (תיעוד מדוייק של השיעור על כל הנעשה בו) ונכחתי בשעור של חברה בה עשתה שימוש בלוח האינטראקטיבי בכתתה.
לכל הדעות, נוכחות לוח כזה בכתה במשך חודש ימים בלבד, אינה מקנה לו את הוותק הדרוש להגעה לשלב השלישי אבל להפתעתי, השימוש בלוח בהחלט נגע בשלב השני. (המורה הכינה דף מהלך שעור ובו נושא, שלבים ומטרת השעור וכן, שלבה במהלך השעור סרטון עדות מתוך אתר "גלים") דבריה של המורה אף אוששו זאת כאשר אמרה: "פעם היו לי סרטים שהייתי צריכה להביא מהמרפ"ד - היום הכל נגיש לי ומהיר הרבה יותר". על כך הוסיפה המורה ואמרה: "הלוח מאפשר שימוש יותר נכון ומותאם לשיעור, אם בחדר המחשבים היה כל ילד רואה לבד את הסרטון ולא היתה שיחה ושותפות במהלך, הרי עכשיו כולם שותפים לצפיה וניתן לערוך הפסקות ולשוחח על מה שקורה".
בהמשך שיחת המשוב שלנו על השעור, עסקנו גם בעניינים טכניים שאותם הלוח פותר. למשל: כתיבת תוצר משותף מתוצרי עבודת הקבוצות שייערך בבית ויוכל להוות בסיס לשעור הבא, תהליך עריכת טכסט שאותו ניתן להקליט על גבי הלוח ולהקרין שוב בכתה ובבית בכדי לתרגל מיומנות זו ועוד.