יום רביעי, 27 באוקטובר 2010

קסם שימושי

כזכור, התחלתי בתפירת טלאים ועכשיו נתפסתי גם ליצירת כרטיסים ואלבומים... תמיד אהבתי להכין את כרטיסי העבודה לילדים בצורה מושכת ומעניינת (אף פעם לא צלמתי... חבל...) עכשיו העברתי את המחשבות לכיוון כרטיסי ברכה ואמשיך גם לעיצוב אלבומים בשילוב נייר ובד.
במסגרת שיטוטי באינטרנט נתקלתי ב"קסם שימושי", חנות מטריפה ביובלים, שיש בה הכל בשביל ליצור דברים יפים.
לימור אבדה את רשימת התפוצה שלה (קורה, לא נורא...) וקוראת לכל מי שהיה בה וגם לחדשים להצטרף לרשימה ולהתעדכן בכל מה שקורה.
יש לה גם סוכריה לחלק... הכנסו לקישור (בכותרת) ותוכלו לקרוא את כל הפרטים.
יונה

יום שבת, 23 באוקטובר 2010

הריון רגיל והריון של פיל...

במסגרת לימודי התואר השני, הקדשתי את אחת מעבודות המחקר שלי לנושא רכישת שפה זרה אצל ילדים. המפגש עם הילדים היה מרתק ועוד יותר היה לנתח את הממצאים מתוך התצפיות והריאיונות שערכתי עימם.
רכישת שפה זרה על ידי חשיפה אליה בעולמון (microword) – זהו הרעיון המסתתר מאחורי מחקר זה. מטרתו לבדוק את התהליכים המטה קוגניטיביים אשר מפעילים ילדים במהלך המשחק ואשר עוזרים להם לזכור את המילים המופיעות במהלכו. השערת המחקר הייתה שילדים בגיל 7-9, אשר לא למדו אנגלית בצורה רשמית ואשר נחשפים לשפה ולסביבה תומכת בשפה, יזכרו מילים בשפה אנגלית, גם אם לא קבלו הוראה מפורשת ללמידתן. השערה נוספת היתה שילדים אשר משחקים בעולמון, יזכרו מילים בשפה האנגלית למרות שאינם מבינים את משמעותן או מובנן.
המחקר נערך בדרך איכותנית על ידי צפייה באופן המשחק ורישום הערות של הילדים במהלכו . כמו כן, הבדיקה נעשתה בעזרת משחק התאמת מילים לתמונות, בו שחקו הילדים באופן עצמאי. מממצאי המחקר ניתן ללמוד כי ילדים אכן זוכרים מילים שנחשפו אליהם במהלך המשחק. מילים המתארות פעולה נזכרו יותר מאשר מילים המתארות שמות עצם. כמו כן, ילדים המיומנים במשחקי מחשב זכרו יותר מילים מאשר אלו שהיו פחות מיומנים ובנים זכרו יותר מאשר בנות. גם הגיל היה גורם משפיע, ילדים בני 9 זכרו יותר מילים מאשר ילדים בני 7.
אז זהו, לפני כשבוע סיימתי את הכתיבה שהיתה ארוכה כאורך "הריון רגיל" ואתמול בעב הופיע לו הציון במערכת המטלות. העבודה מצויינת, הציון בהחלט מספק - 97 ועכשיו נשאר לסיים את העבודה השניה שכנראה ההריון שלה יהיה כפול - כמו של פיל... וזה מעניין כי ברקע התיאורטי שלה בהחלא מוכנס ציו של פיל..., אבל מאוד מיוחד.

יום שלישי, 19 באוקטובר 2010

ומה מאחלים לחברות שיוצאות לפנסיה ?

אתמול היה לי יום מרגש - חגגתי עם הצוות החדש והותיק בבית הספר את יציאתן של שלוש חברות לפנסיה. דבורלה, דינה וציפי היקרות - בהחלט מורות לחיים, מורות שמהוות מודל למסירות, לרצינות ולהגעה לבית הספר בשביל הילדים ולמען הילדים.
לאף אחת מהן לא היתה ההחלטה קלה - חששות מסוגים שונים ליוו אותה... אבל אני בטוחה שכל אחת תמצא את דרכה להמשך מעניין ותורם בחברה ובמשפחה האישית והקהילתית.
אני מאחלת להן ימים מאושרים, ללא "צלצולים" שמנהלים את החיים...
הן ארגנו לנו טיול בחיק הטבע, שימשיכו לטייל בארץ ישראל וגם בחו"ל :)
הוועד ארגן פיקניק וישיבה בצוותא בחיק הטבע וגם אלבום למזכרת עם ברכות מכולם. אני הכנתי להן כרטיסים אישיים - עצבתי את הכיכה וגם חרזתי בפנים...
אז לכל מי שיוצא לפנסיה אני ממליצה - לצעוד ברגל ימין אל הדרך החדשה.
להנות מכל זריחה ושקיעה וביניהם לנצל כל דקה פנויה.
להנות, לאהוב, ולנסות כל אפשרות שצצה,
זו בהחלט פתיחה של תקופה יפה-יפה.
יונה
ואלו כרטיסי הברכה שהכנתי להן

יום שני, 11 באוקטובר 2010

תמונות של העבודות הראשונות



השמיכה הראשונה שתפרתי - נלקחה ע"י אימי כמתנה לחברה...



שלוש שמיכות ביחד - מחכות לתיפורים וסיומות...

ללמוד ממש מהתחלה - ככה צריך...

אז נכון שאני כבר מכירה את מכונת התפירה שלי, או יותר נכון - את שלושתן: מרדיקס - בת 70 ויותר, התופרת תפר ישר, קדימה ואחורה, אבל חזקה ומסוגלת להתמודד עם כל עובי בד (אפילו גינס ושתי שכבות עור תפרה בלי בעיות... השניה: בראדר - בת 40 בערך, שכבר יודעת לתפור גם זיגזג ויושבת אחר כבוד ומחכה לתורה בסבלנות והשלישית, רק השבוע חזרה מאיחוד משפחות... בראדר ללא ציון גיל, אם כי נראה שאינה צעירה בהרבה, והיא כבר יכולה לתפור גם רקמה ( רק שחסר לי את הדיקיות התואמות...). למה איחוד משפחות? פשוט, קבלתי אותה יחד עם אחות תאומה, תמורת סכום פעוט והטכנאי שלי התלהב, איחד את שתיהן למכונה שמישה אחת והכניס אותה לתוך קופסת פלסטיק חזקה (הקופסה שווה יותר מהמכונה...).
ובכל זאת, ללמוד מהתחלה לא? זה שם הפוסט...
אז השבוע הצטרפתי (יחד עם חברה) לשתי סדנאות שערכה מירי קוק בבוסתן הגליל. סדנת ריבועי גיין וסדנת הפתעות (כל מפגש - משהו מפתיע). הפעם למדנו להכין נרתיק לכלי התפירה, כולל רקמה אדומה... ומתוך הריבועים - למדנו טכניקה לאפליקציות.
היה נהדר...
ראשית המנחה - מירי, מקסימה וסבלנית, עוברת מאחת לשניה ומסבירה בקול נעים את השלבים, שוב ושוב. מרה דוגמאות של עבודה ומשבחת כל אחת על ההתקדמות.
שניץ - המקום של דבי וברבי מדהים בזכות עצמו, שלל הבדים והיחס האדיב שלהן, קפה ועוגיות - ממש מזמין. בהזדמנות זו גם ראינו את התערוכה בגלריה אושיהן, מה שלא התאפשר לנו בבקור הקודם.
אז בהחלט היה מעניין ומשכיל. ככה בקבוצה קטנה למדתי שתי כניקות שונות איתן אוכל לגוון את העבודות שלי. גם היתה לי הזדמנות לשאול שאלות שמטרידות אותי בנוגע לעבודות שאני מנסה לעשות ולהבהיר לעצמי דברים חשובים.
שווה להרחיק ולנסוע בעבור למידה כזו.
העבודות עדיין בהכנה ועדין לא צלמתי - אז בפעם הבאה.

יום שני, 4 באוקטובר 2010

מה זה להיות בפנסיה - או איך לארגן לבד את היום...

כשיצאתי לפנסיה, לפני שנה וחודש בדיוק, היו שאמרו לי "מה תעשי כל היום?" ובכן, אני לא מאלו שמוציאות בכל יום את השמיכות והמצעים החוצה והבית נראה כמו בזמן ניקיון פסח כל יום. החלק הזה המשיך להיות כרגיל - כל אחד בבית תורם את חלקו. נכון שעכשיו אני "לא עובדת", אבל זה לא אומר שהפכתי לעוזרת בית... חיים ביחד - מנקים ביחד.
לגבי הבישול - זה כבר עיניין אחר - מאוד אוהבת, אז היה לי המון זמן לכך ובהחלט משתדל יותר לגוון גם ביומיום ולא רק בשישבת...
וכמו שכתבתי, היה עיניין השיפוץ - פרוייקט מדהים (עוד אעלה כמה תמונות כשאלמד להעלות אותן בסוף הרשומה) וקצת עבודה עם הנוער (עד שמצאו מדבית קבועה...).
ובעיקר - ארגון הרע התיאורטי והממצאים לעבודות הסמינריוניות שלי (אחת עוד בשלבי התפתחות ואחת מחכה להערכת המנחה).
על כל עבודה אכתוב עוד בפירוט ברשומה נפרדת - כי הממצאים היו ממש מעניינים.
והזמן, בראייה לאחור, ברח.
כאילו בפנסיה וכל הזמן לרשותי, עושה המון דברים (מסמנת כל יום ב-V מה שנעשה, אז יודעת...), אבל וזה אבל גדול, הזמן באמת בורח.
לוקחת לי את הזמן לקפה הבוקר, לא ממהרת לשום מקום והכל בנחת, זה כיף אדיר - שינוי מהותי מיום העבודה הרגיל והסטנדרטי שהיה בעבר. למדתי שהכל יהיה ויעשה בסופו של דבר ושום דבר אינו ממש דחוף - נפרדתי מלוחות הזמנים, למעט מה שהכרחי כמובן, ויצקתי שלווה לחיים שלי.
למדתי להציב לי מטרות קטנות לכל יום או שבוע, כך שיאפשרו לי לתמרן את הזמן באופן נינוח. לתת זמן לעצמי לקריאה, למחשבה וסתם לישיבה, במקביל השתדלתי לא לשכוח שסביבי כולם עדיין עובדים - זה בהחלט היה קשה.
אז מה לעשות בכדי להיות בפנסיה ולהינות באמת?
1. לקחת את הזמן להבנה של השינוי.
2. למצוא עיניין ועיסוק אחרים - לא לחוצים ולא מלחיצים.
3. להשאיר תמיד זמן לעצמך, לתחביבים ולהנאות האישיות.
4. לא לשכוח שאחרים עדיין בטירוף של עבודה-בית ולקבל בהבנה את הלחץ שלהם.
5. להגיד לעצמך "אני בפנסיה" ולמצות מהמילים את ההנאה הכי גדולה שאפשר - זה מגיע לי...

התמונה היא מבט מהמטבח החדש אל החצר - סוסים הגיעו לבקר.
(ובפורמט החדש - התמונות מתיישבות בדיוק היכן שאני רוצה... נהדר

יום שבת, 2 באוקטובר 2010

התחדשות - "אחרי החגים יתחדש הכל..."

השיר המקסים הזה של נעמי שמר הושמע אתמול בבוקר בתוכנית רדיו ומאז אינו מפסיק להתנגן בראשי. אכן, אתמול היה היום הראשון אחרי החגים, ימים שהיו עמוסים ושמחים, ימים שבהם המשפחה מתכנסת ביחד, מה שלא תמיד מתאפשר במהלך השנה.
נכון, היה גם אוכן...המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן אוכל...
כל הזמן היה צריך לחשוב על גיוון ושינוי בטעמים, בריחות, בצבעים - יצירתיות היא מלת המפתח... והיה מעניין... ומשמין... עכשיו חוזרים לשגרה שהיא גם מבורכת בפני עצמה.
בין לבין הספקתי לתפור עוד כמה דברים... עוד לא כתבתי על כך, אבל ממש לפני שלושה חודשים ירד לי האסימון והחלתי שאני רוצה לעסוק בעבודות תפירה ולא סתם תפירה, אלא תפירת טלאים, תפירה אומנותית.
פתחתי את מכונת התפירה המיותמת שעמדה לה במשך שנים בפנה בבית, מכונת תפירה בת 70 שנה ואולי יותר, קצת שימון בזזקל ולדרך.
אספתי קצת בדים, קניתי גם לא מעט ומאז אני מתכננת ותופרת, מחפשת ישורים באינטרנט לאתרים העוסקים בתחום ( ויש המון...) מקבלת השראה ומנסה בעצמי.
לאט לאט התפרים משתפרים, ההבנה שלי על בעיות במכונת תפירה ופתרונן משתפרת ויש גם תוצרים.
גילית שיש קהילה גדולה של יוצרות בארץ, אשר משתפת ביצירותיה וגם בגזרות שלהן והכי יפה יוצרות קשר בעזרת פורומים ובלוגים עם אחרות. גיליתי קהילה מפרגנת מאוד שמוכנה תמיד לעזור ולתת עצה, להנחות ולהדריך גם מרחוק - בהחלט קהילה מקסימה.
אני מצרפת כאן קישור לאחת מהן אשר לקראת יום הולדתה נותנת "בלוג קנדי" - זו מן מתנה מתוקה... בפורום תפוז של עוסקות בתחום מתרחשות "החלפות", בכל תקופה מחליטים על נושא וכל הנרשמות מכינות מתנה ושולחות לבת הזוג שקבלו - מן משחק גמדים/ענקים - פשוט נהדר.
דוגמא נוספת ל"בלוג קנדי" היא כאן - אין ספק שהיום, יותר מאי פעם יש נתינה אדירה, גם של מידע וגם של מוצרים - כל הכבוד.

אז זו באמת תהיה שנה של התחדשות, שנה של יצירתיות והכי חשוב - שנת שלום ובריאות לכולם.